עותק שלם ונאה תקון בכתב יד המחבר: ספר ברכת הזבח - אמשטרדם, תכ"ט-ת"ל [1699]. העותק של רבי ירוחם פישל פערלא עם הגהה ...

עותק שלם ונאה תקון בכתב יד המחבר: ספר ברכת הזבח - אמשטרדם, תכ"ט-ת"ל [1699]. העותק של רבי ירוחם פישל פערלא עם הגהה בכתב יד קדשו.

ספר ברכת הזבח, "על גמרא, פירש [רש"י], תוספות מסדר קדשים", מאת רבי אהרן שמואל קוידאנובר. אמשטרדם, [תכ"ט-ת"ל 1669]. מהדורה ראשונה. ספר נדיר.

בפנים הספר תקון בכתב יד קדשו של המחבר רבי אהרן שמואל קוידאנובר זיע"א.

כמו העותק האישי של הגאון רבי ירוחם פישל פערלא תלמיד הנצי"ב ורבי חיים הלוי סולובייצ'יק- עם הגהה בכתב יד קדשו.

חתימות וחותמות של הגאון האדיר רבי יעקב גזונדהייט אב"ד ווארשא.

כידוע הגרי"פ פערלא נהג לעטר את גיליונות ספריו בהגהותיו הגאוניות ולאחר פטירתו הדפיסם הגר"מ כשר תחת השם 'הגהות הגרי"פ'. ההגהות נדפסו על הספרים: מדרש לקח טוב, שו"ת הרשב"א, שו"ת הרשב"ש, לספר "התשב"ץ", לנודע ביהודה, לקצות החושן ול"אבני מילואים", ל"ערוך לנר", למנחת חינוך ול"שם הגדולים" להחיד"א. ההגהה שלפנינו כפי הנראה לא נדפסה.

הגאון רבינו אהרן שמואל קוידאנובר (שע"ד-תל"ו), מגדולי האחרונים ומגדולי דורו דור-דעה, נולד בקוידינוב שבליטא, תלמיד בעל ה"חלקת מחוקק" בווילנא, ותלמידם של הגאון רבי יעקב מלובלין ובנו הרבי רבי העשיל מקראקא [רבותיהם של הש"ך והט"ז]. שמו נודע לתהילה בכל קהילות אשכנז וכיהן ברבנות או בראשות ישיבה בקהילות ישראל החשובות שבפולין ובאשכנז: ווילנא, בריסק, ניקלשבורג, גלוגא, פיורדא, פרנקפורט דמיין, קראקא, ועוד. מספריו "תפארת שמואל", "ברכת שמואל", "ברכת הזבח" ושו"ת "אמונת שמואל". בנו הוא הגאון הקדוש רבי צבי הירש קוידאנובר מחבר ספר "קב הישר".

רבי יהודה ירוחם פישל פערלא מוורשא [תר"ו-תרצ"ד 1846-1934]:

מגאוני פולין הנודעים ובסוף ימיו בירושלים. בגיל 15 הלך ללמוד תורה מפי רבי יהושע לייב דיסקין בלומז'ה, לאחר מכן למד בוולוז'ין אצל הנצי"ב ועד מהרה היה לתלמידו המובהק. לאחר מכן עבר לבריסק ולמד תורה מפי רבי חיים הלוי סולובייצ'יק. נודע ביצירתו הגדולה על ספר המצוות לרס"ג שעסק בכתיבתו כמעט 40 שנה, על 14 שנה מתוכם מסופר כי לא יצא מפתח ביתו ולא ראה אור שמש, את ארוחותיו הייתה אשתו מביאה לו דרך חלון צר, והיה נוהג לשמוע קדיש וקדושה דרך חלון ביתו. על חיבורו זה אמר רבי יוסף חיים זוננפלד 'להוי ידוע לכם שבלי יגיעה של ארבעים שנה רצופות ושקידה בלתי פוסקת אין בכוח אנוש לחבר יצירה כזאת'. כמו"כ נודע בחיבור הגהות הגרי"פ שנדפסו בשולי ספרים שונים.

בתארו את צורת כתיבת חידושיו כותב רבי יהודה לייב הכהן מימון: "ראיתיו כמה פעמים כשהיה יושב וכותב את חידושיו, ידיו היו רוטטות ורותחות כשהיה כותב וחורת שורה אחרי שורה, והכל בקדושה, בזהירות, בבהירות, ובוודאות.."

הגאון האדיר רבי יעקב גזונדהייט אב"ד ווארשא (תקע"ו – תרל"ח), מגאוניה הגדולים של ארץ פולין בדורו, בצעירותו היה תלמידו המובהק של המהרא"ל צינץ, שאף מזכירו בספריו. בגיל ט"ו נישא, ובגיל י"ז קבע מקומו בווארשא הבירה, ופתח ישיבה בעיר והרביץ תורה בתלמידים. כשביקר רבי עקיבא איגר בווארשא בשנת תקצ"ז כיבד מאוד את העלם הצעיר רבי יעקב, אשר כבר אז נועד לגדולות, והתלווה אליו כל זמן שהותו בעיר, תוך שהוא נשא ונתן עימו במלחמתה של תורה. ספריו 'תפארת יעקב' קנו לו שם עולם כאחד מגדולי דורו, ובשנת בתר"ל הוכתר לרבה של ווארשא הבירה. מספריו נודעים 'תפארת יעקב על חושן משפט ועל מסכת גיטין.

[2], סד, סד-קלא, קלג-קף; לה דף. 17.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. מעט פגעי עש בשולי דפים בודדים. כריכת עור מקורית עם שפשופים.

הדפסתו של ספר זה החלה בבית הדפוס של יוסף עטיאש באמשטרדם, והחל מדף קלג עברה ההדפסה לבית הדפוס של דוד די קאסטרו תרטאס, שם נדפסו גם דפי השער וההקדמות. בתחתית השער נכתב: "בדפוס המעולה והמשובח של דוד די קאסטרו תרטאס מדף קלג עד גמירא". בעמ' האחרון: "אמר המגיה... שגיאות מי יבין... שאי אפשר לסלק כל התקלות ובפרט מראש הספר עד דף קלג הייתי צועק ואיני נענה ולא השגיחו בי העושים מלאכת יי רמיה, עד שבאתי לאיש... מדפיס דוד תרטאס... וגמר המצוה". ראה על כך: ח. ליברמן, לתולדות הדפוס באמשטרדם, קרית ספר, ל, תשט"ו, עמ' 279; מפעל הביבליוגרפיה, רשומה מס' 200985.

בהקדמתו מספר המחבר על תלאותיו בגזירות שנת ת"ח, פציעתו והריגת שתי בנותיו הקטנות, ובדפים קכג-קכה מביא חידושים מפי "רבי יעקב מטאמשב הי"ד שנהרג... בגזירת פולן[!] בק' צו[ז]מיר".

---

שבטי ישראל 48 ירושלים