בידספיריט | הלכות שביעית ירושלים תרצ”ז [1937].

הלכות שביעית ירושלים תרצ”ז [1937]. – מהדורה ראשונה – עותק מוגה עם תיקונים בכתי”ק מרן החזון איש. - ספר חזון איש על הלכות שביעית ובסופו הערות פסחים חגיגה. י”ל ע”י הרב ש. גריינמן, בדפוס חיים צוקרמן ירושלים, תרצ”ז [1937]. בספר הערות ותיקונים כפי הנראה בכתב יד קדשו של מרן ה'חזון איש' זיע”א. הגאון מרן ה”חזון איש” רבי אברהם ישעיהו קרליץ (תרל”ט-תשי”ד), גאון ההלכה והמחשבה בדור האחרון. גדול בתורה וצדיק נסתר, את ספרו הראשון ”חזון איש” הוציא בשנת תרע”א בעילום שם, ומאז נקרא שמו על שם ספרו. ברוב צניעותו היה גם רגיל לחתום שמו בראשי תיבות בלבד: ”אי”ש”. לאחר מלחמת העולם הראשונה בה גלה לרוסיה הלבנה, חזר בשנת תר”פ לליטא והתגורר כמה שנים בווילנא. בשנת תרצ”ג עלה לארץ ישראל, בה הוכר כגדול חכמי התורה ופוסקי ההלכה, ועמד מאחורי תחיית עולם התורה בדורנו. כתב והוציא את עשרות ספרי ”חזון איש” שנכתבו בעמל ובעיון רב, כמעט על כל הסוגיות בש”ס. בתקופה בה התגורר ה”חזון איש” בעיר ווילנא, עמד בידידות עמוקה ובקשר רב עם רבני העיר, רבי חיים גרודז'נסקי ורבי חנוך אייגעש בעל ה”מרחשת”, שהיו עוסקים עמו בדברי תורה בסוגיות שונות העולות על הפרק, והעריכוהו מאוד. בספר ”פאר הדור” לתולדות מרן החזון איש (חלק א, עמ' שמ) מתוארת הפרידה ממרן החזון איש בעת שיצא לדרך לארץ ישראל, במוצאי שבת קודש ז' בתמוז תרצ”ג, כאשר בראש קהל המלווים ברציף הרכבת הווילנאי, עמדו חכמי ווילנא רבי חיים עוזר ורבי חנוך אייגעש בעל ה”מרחשת”. מצב טוב. כתמים. כריכה מקורית ישנה