תצלום הזונדרקומנדו - התיעוד המצולם היחידי בסביבת תאי הגזים של סוף תהליך ההשמדה במחנה אושוויץ. אוגוסט 1944

תצלום הזונדרקומנדו - התיעוד המצולם היחידי בסביבת תאי הגזים של סוף תהליך ההשמדה במחנה אושוויץ. אוגוסט 1944

תצלום מחריד של יחידת הזונדרקומנדו מובילים גופות לשריפה באושוויץ - אחד מארבעת התצלומים המטושטשים שצולמו בחשאי באוגוסט 1944 בתוך מחנה הריכוז אושוויץ על ידי אסיר המחנה היהודי אלכס (אלברטו ישראל אררה), והוא התיעוד המצולם היחידי בסביבת תאי הגזים בו ניתן להבחין בסוף תהליך ההשמדה במחנה. ממוספר ומתואר מאחור: "Sonderkommando Auschwitz August 1944", המספר 281 זהה למספר התצלום המקורי שבמוזאון אושוויץ, כפי הנראה לפנינו אחד הפיתוחים המוקדמים מהתשליל המקורי שנעשה לצרכי מחקר.

התצלום שלפנינו הוא אחד מארבעת התצלומים הידועים אשר צולמו בסתר באוגוסט 1944 על ידי חברים מתוך הזונדרקומנדו – יחידות של אסירים יהודים שאולצו לטפל בגופות הנרצחים בתאי הגזים, והינו התיעוד המצולם היחידי (בנוסף לעוד שלושה תצלומים שצולמו אף הם באותו היום) בסביבת תאי הגזים, בו ניתן לראות את סוף תהליך ההשמדה במחנה כאשר האסירים גוררים את גופות הנספים לשריפה. תצלום זה ושלושת הנוספים הידועים צולמו במרווחי זמן של רבע עד חצי שעה על ידי אסיר מחנה אושוויץ בירקנאו המכונה אלכס, מזוהה לרוב כאלברטו ישראל אררה שהיה בעצמו חלק מהזונדרקומנדו. שני תצלומים צולמו מתוך תא הגז (אחד מהם הינו התצלום שלפנינו) ושניים מחוצה לו. מכיוון שצילם בעת שעמד על הברך וברעידה קלה התצלום במקורו יצא מטושטש. סרט הצילום של התמונות הוברח בידי המחתרת הפולנית בתוך משחת שיניים לחברת המחתרת בקרקוב תרזה לאסוצקה-אסטרייכר (ראה להלן). תצלומי המקור מוספרו על ידי מוזיאון אושוויץ בירקנאו במספרים 283–280.

הצלם אלכס (אלברטו ישראל אררה), היה רב חובל בחיל הים היווני ופרטיזן יהודי ממוצא יווני, שם הקוד שלו היה אלקוס אלכסנדרידיס. אסירים נוספים בזונדרקומנדו של משרפה 5 שלקחו חלק באירוע, היו אלטר פיינזילברג (נודע גם בשם סטניסלב ינקובסקי), האחים יוסל ושלמה דרגון, ודוד שמולבסקי. הם אלה שעזרו להשיג ולהחביא את המצלמה, ולהשגיח בזמן הצילום שחייל האס אס לא מסתכל לכיוון הצלם. אחד מהנוכחים בעת הצילום החשאי אלטר פיינזילברג העיד לאחר המלחמה: "ביום שהתמונות צולמו, איני זוכר את היום או את החודש במדויק, הקצנו משימות. חלקנו השגחנו על האדם שצילם את התמונות. במילים אחרות, אנחנו היינו על מנת לתצפת לעבר ההגעה של כל אדם שלא ידע את הסוד, בעיקר אנשי אס-אס העוברים באזור. בסוף הרגע קרה. התכנסנו בכניסה המערבית המובילה מתא הגז אל משרפה 5: לא ראינו איש אס-אס מתצפת מעבר למגדל השמירה אל הדלת מחוטי התיל, ולא ליד המקום בו צולמו התמונות. אלכס, יהודי יווני, במהירות הוציא את המצלמה שלו וכיוונה לכיוון ערימת הגופות הבוערות ולחץ על כפתור הצילום. זאת הסיבה מדוע האסיר צילם אסירי זונדרקומנדו עובדים בערימה. איש אס-אס עמד לצידם, אבל גבו היה לעבר הקרמטוריום. תמונה נוספת צולמה מצד אחר של הבניין, במקום שבו הנשים והגברים התפשטו ליד העצים. הם היו ממשלוח שנועד לתא הגז של משרפה 5."

פיינזילברג תצפת על גג המשרפה כאשר אלכס צילם את התמונות. במחקרו המקיף אודות תאי הגזים במחנה ההשמדה אושוויץ של ז'אן-קלוד פרסאק, שנעשה ב-1987, העיד פיינזילברג כי התמונות נלקחו במרווחי זמן של רבע עד חצי שעה, דרך המסגרת השחורה של הדלת או החלון (כנראה הדלת) של תא הגז. סרט הצילום הוברח מהמחנה על ידי המחתרת הפולנית, בתוך שפופרת משחת שיניים על ידי הלנה דנטון, שעבדה בקפיטרייה של אנשי האס-אס. לסרט הצילום הוצמד פתק בו היה רשום התאריך 4 בספטמבר 1944, וחתום בו "Stakło", שמו הבדוי של אסיר המחנה סטניסלב קלודז'ינסקי מהמחתרת הפולנית, אשר ביקשו לשלוח את התצלומים ל"טל", שמה הבדוי של תרזה לאסוצקה-אסטרייכר, חברת המחתרת בקרקוב, בו היה כתוב: "דחוף. שלחו שני גלילי סרטי צילום עבור מצלמת 6x9, במהירות האפשרית. יש אפשרות לצילום התמונות. שולחים לך תמונות מבירקנאו - פעולת הרעלה בגז. בתצלומים אלה נראה אחד המוקדים בהם נשרפו גופות, כאשר המשרפות לא היו מסוגלות לשרוף את כל הגופות. הגופות בחזית ממתינות להיזרק לאש. תמונה אחרת מראה את אחד המקומות ביער, שבו אנשים מתפשטים לפני "להתקלח" - כפי שאמרו להם - ואז ללכת לתאי הגזים. שלח סרט מצלמה הכי מהר שאתה יכול! שלח את התמונות המצורפות לטל - אנחנו חושבים שאתה צריך לשלוח את ההרחבות בהמשך".

במוזאון אושוויץ מתוארים התצלומים כאחד ממעשי ההתנגדות הנועזים ביותר של אסירי הזונדרקומנדו.

שלושת התצלומים הנוספים ופרטים נוספים ראה כאן

10x7 ס"מ. מצב טוב מאד.