לא ניתן להפריז בחשיבותו של אוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד, המשרטט קרוב לאלף שנות קיום יהודי בכל רחבי העולם – כאלף שנים של תרבות יהודית ותורנית, ספרותית ואמנותית.
אביגדור קלגסבלד ז"ל, אשר הלך לבית עולמו לפני כחמש שנים, היה מחשובי אספני האמנות היהודית במחצית השנייה של המאה ה-20 וחוקר יודאיקה בעל מוניטין. הוא יצר אוסף יוצא-דופן באיכותו שחלקים נרחבים ממנו עומדים כעת למכירה פומבית.
פריטים רבים באוסף פורסמו לאורך השנים בספרים ובמאמרים שחיבר מר קלגסבלד. כל פריט באוסף זכה לקיטלוּג מקצועי בידי מר קלגסבלד עצמו, אשר אף הוסיף על כך תיאור מפורט בכתב-יד רהוט בצרפתית, בליווי תמונות והסברים. התיאורים הללו סווגו לפי נושאים ונשמרו בתיקים, אשר עמדו לנגד עיני חוקרינו בכותבם את הקטלוג שלפניכם. מבין כלל מחקריו של מר קלגסבלד נציין את קטלוג כתבי-היד המרוקניים שפרסם בפריז בשנת 1980 – Catalogue des manuscrits marocains de la collection Klagsbald – וכן את ספרו A l'ombre de Dieu: dix essais sur la symbolique dans l'art juif, שראה אור בבלגיה בשנת 1997. קלגסבלד נמנה גם עם מייסדי המוזיאון לאמנות ולהיסטוריה של היהדות בפריז (mahJ), והוא אשר חיבר את קטלוג אוסף קלוני השמור היום במוזיאון, ואשר הוצג במוזיאון ישראל בשנת 1982.
הקטלוג שלפניכם כולל מבחר כתבי-יד, ספרים חשובים במהדורותיהם הראשונות והנדירות, עותקים מיוחסים ומוגהים, מכתבים וחתימות ממזרח וממערב, כולם יקרי-המציאות. מבין מאתיים הפריטים שבקטלוג, נזכיר מספר כתבי-יד עתיקים, דוגמת "ספר הפליאה" שנכתב בטריפולי (לבנון) בשנת רנ"ז (1497), "מושב זקנים" שנכתב בקרוטונה (איטליה) בשנת רל"ד (1473) – לשעבר כת"י ששון 409, "מדרש הגדול" שנכתב על ידי רבי דוד בן בניה הסופר המפורסם מצנעא, תימן, רל"ג (1473), ומספר כרכים של פסקי-דין ממרוקו, הכוללים מאות אוטוגרפים ואלפי חתימות מחכמי מרוקו בערים השונות. באחד הכרכים מצוי מכתב בכתב-יד קדשו ובחתימתו של ר' חיים בן עטר, ה"אור החיים" הקדוש (מקורם של פריטים רבים באוצר הספרים וכתבי-היד של משפחת אבן צור בפאס).
בין כתבי-היד על קלף נמנים סידורים מעוטרים ומאוירים, כדוגמת סדר תיקוני שבת לאר"י מעשה ידי הסופר והמאייר משולם זימל מפולנא (וינה, תע"ד, 1714) וכמה הגדות מאויירות בסגנון אסכולת מורביה. ספרים עם הגהות בכתב-יד הכוללים ספר "זוהר חדש" – העותק האישי של המקובל רבי משה זכות – הרמ"ז, עם הגהותיו ועם חתימת החיד"א, כתב-יד "ספר הכוונות" בעריכת המקובל רבי נתן נטע הנובר, עם חתימתו והגהות רבות בכתב-ידו, וכתב-יד "פרי עץ חיים", שנכתב על ידי הסופר רבי משה מלובמלא, והיה שייך לרבי אברהם גרשון מקיטוב – גיסו של הבעש"ט. כן כולל הקטלוג כתבי-יד של חיבורים שלא נדפסו, בהם חיבור מתלמיד ה"פני יהושע" עם מכתב סמיכה מקורי מרבו – רבי יהונתן אייבשיץ, וכן חיבור חסידי עם מכתבי הסכמה מקוריים מאת האדמו"ר רבי מרדכי דוב מהורוניסטייפול ובניו הקדושים.
במלאת 16 שנים להיווסדו ובקטלוג ה-100 שלו, כבוד גדול הוא לבית המכירות "קדם" להעמיד למכירה פומבית את אוסף קלגסבלד. אנו שואפים – ונמשיך לשאוף – להציע ללקוחותינו פריטים נדירים וחשובים, ולהציגם בקטלוגים איכותיים ומדויקים. גם בקטלוג שלפניכם השתדלנו לקיים שאיפה זו.
|
פריט 148:
"תורת העולה" (להרמ"א) – פראג, ש"ל – מהדורה ראשונה שנדפסה בחיי המחבר רבינו הרמ"א
עוד...
|
|
|
מחיר פתיחה:
$
5,000
הערכה :
$8,000 - $12,000
עמלת בית המכירות: 25%
מע"מ: 18%
על העמלה בלבד
|
"תורת העולה" (להרמ"א) – פראג, ש"ל – מהדורה ראשונה שנדפסה בחיי המחבר רבינו הרמ"א
ספר תורת העולה, ביאורים, כוונות וטעמים על בית המקדש והקרבנות – על פי הפילוסופיה ותורת הקבלה, מאת רבינו משה איסרליש – הרמ"א. פראג, דפוס מרדכי (בן גרשום) כ"ץ, ש"ל [1570]. מהדורה ראשונה, שנדפסה בחיי המחבר.
תורת העולה הוא חיבור פילוסופי-קבלי העוסק בענייני המקדש והקרבנות. הספר מחולק לשלושה חלקים: החלק הראשון (הנקרא "הר") עוסק בתבנית בית המקדש והכלים שבו; החלק השני (הנקרא "שדה") עוסק בטעמים כלליים לקרבנות ולענייני הכהנים; החלק השלישי (הנקרא "בית") עוסק בפרטי כל קרבן וקרבן.
בהקדמת הספר מפרט הרמ"א את מגמת הספר ותועלותיו: "ולכן ננערתי אני משה בן לא"א מורי הפרנס הנדיב אשר נדבה רוחו לבנות מקדש מעט בניין מפואר בית אלקים אשר שם נהלך ברגש ישראל שלי"ט הנקרא משה איסרלש מקראקא לעמוד ולשרת לפני יי אלקי ולעסוק בתורת הקרבנות למצא להם טעם נכון קל להבינו כדי שיצאו כל ישראל ידי חובתן בכל יום תמיד... ואף מזבח אבנה בשברון לבי ואשברה רוחי בקרבי לעסוק בתורת המקדש והמזבח ושאר הכלים ליתן טוב טעם ודעת בעניין בניינו ותמונתו ותבניתו כתבני' אשר מראה בהר רוצה לומר כמו שעשו חכמינו ז"ל הם ההרים הגדולים שכל אחד שם נפשו בכפו להראות תבנית המשכן ואולמיו כמו שנגלה בפירושיהן... ויצאו מזה שני תועלת: הראשון, להתאונן תמיד בחורבנו כשנדע גדול התועל' שנחסר לנו בעונותנו וכמו שנ' אם אשכחך ירושלים. והשני, להיות תמיד מוכן לפנינו להקריב בו תמיד קרבנות ברעיונינו כשנשים מגמתינו מול בית קדשנו ותפארתנו...".
את שם הספר בחר הרמ"א – "לפי שידוע שאמרו רבותינו ז"ל כי קרבן העולה היה בא לכפר על הרהור הלב... על כן אקרא לזה החיבור תורת העולה, כי זאת היא העולה על לבי להקריב קרבן ה' להיות לכפרה על חטאתי, ולזכרון לפני ה' לטהר רעיוני ולנקות מחשבותי, וישלמני ויחזקני לאהבו ולעבדו" (הקדמה, שם).
הספר מציע פרשנות פילוסופית להלכות בית המקדש, תוך שילוב עם יסודות הקבלה, שנראו בעיניו תואמים, וכפי שהוא כותב: "כי חכמת הקבלה היא חכמת הפילוסופיא, רק שבשני לשונות ידברו" (תורת העולה ח"ג פ"ד). באופן דומה הוא מתייחס באחת מתשובותיו לקשר בין הפילוסופיה לקבלה: "אלו ואלו דברי אלוקים חיים... כי שניהם כאחד טובים וצדיקים ילכו בם" (שו"ת רמ"א סי' ז). במכתב אחר כותב הרמ"א לאחר מתלמידיו: "והנה אחלה שתקנה לך אחד מספרי תורת העולה אשר לי בק"ק פוזנא ותראה בו דברים נפלאים בחכמת הפרד"ס" (שו"ת רמ"א סי' קכא).
הפילוסופיה של הספר מושפעת מאוד מתורת הרמב"ם, וכמעט בכל פרק הוא מזכירו. גם מבנה הספר, חלקיו ופרקיו, דומים לספר "מורה נבוכים" של הרמב"ם. הוא נוטה לעיון ולמחקר שכלי ברוח דברי הרמב"ם: "עדיף טפי לחקור על הדברים ולידע אותן במופתים ובמושכלות על ידי חקירה, וזהו תכלית האדם" (ח"ג פ"ז), וכן: "חכמת החכמים בכל הדורות היא להם במקום רוח הקודש" (שם).
מסגרת שער מאוירת נאה.
בדף שלפני ההקדמה שיר לכבוד המחבר מאת "מאניש". בדף האחרון, שני שירים לכבוד המחבר והספר, מאת "שמואל בר ראובן זצ"ל הנקרא שמואל זעצער איש אשכנזי מק"ק ורנקבורט דמאיין".
בדף קעב, לאחר סיום החיבור, דברי סיום מאת הרמ"א, עם פירוש על ברכת "ברוך שאמר".
רישומי בעלות בדף השער: "לה' הארץ ומלואה ומתנה נתן לעבדו הק' איצק גריסהאבר" – הגאון הנודע
רבי יצחק איצק גריסהבר-פריינד (תק"א-תקפ"ג), תלמיד ה"נודע ביהודה". אב"ד פאקש (הונגריה) משנת תקמ"ב. עמד בקשרי שו"ת עם הגאון בעל "חתם סופר", שכותב עליו בהערצה. בשנת תקנ"ז לחם נגד הרב הרפורמי אהרן חורינר שהתיר אכילת דג-טמא בשם שטירל, ואת התכתבויותיו בנושא עם רבני דורו, הדפיס בספרו "מקל נועם" (וינה, תקנ"ט).
חתימה נוספת בשער: "ד"א הק' משה וואלף". חתימה בדף השני: "מנחם מק"ק ---". חותמות בדף פז1 ובמספר דפים נוספים: "אברהם ברבי צבי". הגהה בכתיבה אשכנזית עתיקה בדף כ2.
[6], קעג דף. 28.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות כהים בדף השער ובדפים הראשונים. קרעים, בהם קרעים חסרים בשולי דף השער ובמקומות נוספים, עם פגיעות מעטות בטקסט, משוקמים בהדבקות נייר (הדבקות של רצועות נייר גדולות בדפים הראשונים). סימני עש. חותמות. כריכה חדשה.
CB, no. 6483,22; Zedner, p. 576; Roest, p. 849.
תפריט נגישות
