הגהות בכתב יד הגאון רבי עקיבא אייגר - על שו"ת תורת חסד, שאלוניקי, תפ"ג

הגהות בכתב יד הגאון רבי עקיבא אייגר - על שו"ת תורת חסד, שאלוניקי, תפ"ג
שו"ת תורת חסד, מאת רבי חסדאי הכהן פרחיא. [שאלוניקי, תפ"ג 1723. מהדורה ראשונה].
בגליונות הספר שלש הגהות למדניות בכתב ידו של הגאון רבינו עקיבא אייגר, ההגהה הראשונה (בת 14 מילים - בדף סז/2) פותחת במילים: "במחכ"ת, הא בטור שם איתא להדיא...". ההגהה השניה (דף קסז/2) ארוכה במיוחד (43 מילים) ופותחת במילים: "בפשוטו לק"מ..." [לא קשיא מידי]. ההגהה השלישית (בת 32 מילים - בדף קצו/2) פותחת אף היא בלשון השגה חריפה: "אפי' קצת קושיא ליכא..." [שלשת מטבעות-הלשון הנ"ל אופייניות להגאון רעק"א, ונמצאו להן מקבילות בהגהות רעק"א ב"גליון הש"ס" ובהגהותיו האחרות]. ספר "תורת חסד" מובא במקומות רבים בחידושיו והגהותיו של רעק"א.
הגאון המפורסם רבינו עקיבא אייגר (תקכ"ב-תקצ"ח), גדול גאוני דורו. נולד באייזנשטאט, לאביו רבי משה גינז ולאמו בת הגאון רבי עקיבא אייגר הראשון [אב"ד פרשבורג, בעל "משנת דרבי עקיבא"]. עוד טרם הגיעו לגיל בר-מצוה למד בישיבת ברסלוי במחיצת דודו ורבו הגאון רבי בנימין וואלף אייגר. בהיותו בן ט"ו שנה כבר החל לומד שיעור בפני תלמידים. עם נישואיו בשנת תקל"ח עבר לגור בעיר ליסא בבית חותנו רבי איצק מרגליות. למרות היותו רך בשנים נחשב כאחד מגדולי הלמדנים בעיר, שהיתה מרכז התורה באותה תקופה.
בשנת תקנ"ב נתקבל לרב בעיר מארקיש-פרידלנד ויסד שם ישיבה. בשנת תקע"ה עבר לכהן כרב בעיר פוזנא בה שימש כ"ג שנים עד פטירתו, שם יסד ישיבה והעמיד תלמידים הרבה. ההשקעה בתלמידיו, היתה חשובה אצלו יותר מאשר כתיבת חידושי-תורה והשבת תשובות לאלפי השאלות שהגיעו אליו מכל קצוי תבל. איש קדוש בעל "רוח הקודש", ענוותן ונעים הליכות אשר לא השתרר על הציבור, אך ידע לעמוד בתוקף על כבוד הרבנות וכבוד התורה. הנהיג ברמה את קהילות מחוז פוזנא והאזור (צפון פולין ומדינת פרוסיה) ולחם בתוקף רב ובהצלחה ברפורמים ומחריבי הדת. התקין תקנות מרובות והקים מוסדות רבים לטובת הציבור (היה נוהג לבקר כל חולה וחולה בקהילות בהם שימש כרב, ולעת זקנתו מינה אנשים מיוחדים שיעשו זאת במקומו, כשהוא מבקש שיעבירו אליו את שמות החולים לתפילה עבורם).
מצאצאיו נודעו כגדולי דורם, הגאון רבי שלמה אייגר - מנגידי וורשא וממלא-מקום אביו ברבנות פוזנא, בעל "גליון מהרש"א" וספרים נוספים; הגאון רבי אברהם אייגר מהעיר ראוויטש, שערך את כתבי אביו (עם הוספותיו החתומות "אאבה"ה" - אמר אברהם בן הרב המחבר), וחתנו הגדול הגאון רבי משה סופר בעל ה"חתם סופר", שנשא בזיווג-שני את בת רע"א [הרבנית שרל, אֵם-צאצאיו רבי אברהם שמואל בנימין וואלף בעל ה"כתב סופר", ורבי שמעון סופר אב"ד קראקא].
עמל בתורה במסירות נפש כל ימיו. נודע בבקיאותו הרחבה ובהגדרותיו העמוקות אשר הפכו לאבני-יסוד בלימוד התורה עד ימינו. ספריו וחידושיו הפכו לספרי יסוד בעולם הישיבות ואצל כל פוסקי ההלכה. הגאון רבי אלעזר מנחם שך בעל "אבי עזרי" כותב בהסכמה לספר "פותח שערים - מתורתו של רבינו עקיבא אייגר" (ירושלים, תשמ"ה) "כי הגרעק"א אצלינו ודעתו וסברתו מכריעות כאחד מן הראשונים...".
מחיבוריו: ספר "תשובות רבי עקיבא אייגר" נדפס בחייו על ידי בניו על פי הוראותיו. אחרי פטירתו המשיכו בניו להדפיס ספר "דרוש וחידוש" מחידושיו, וכן יצאו חלקים נוספים לתשובות. הגהות "גליון הש"ס" (שנדפסו תחילה בחייו בש"ס פראג ובש"ס וילנא), הגהותיו לשו"ע ו"תוספות רעק"א" למשנה. תשובות נוספות וחידושי תורה מכת"י נדפסים עד היום (כמו הספרים: "קושיות עצומות", "כתב וחותם", "מכתבי רבי עקיבא אייגר" ועוד). ספריו השונים זכו למהדורות רבות, חלקן במהדורות מוערות ומורחבות, עם הוספת ליקוטים ממקומות אחרים מדברי תורתו ה"עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר".
ההגהות שלפנינו לא נדפסו ואינן ידועות, שכן ההגהות נתגלו רק בבדיקת מומחי "קדם", וזוהו באופן וודאי ככתב ידו האופייני של הגאון רבי עקיבא אייגר. בתוכן הדברים ישנם ביאורים לא-ידועים בסוגיות שונות, שאין להם מקבילות בדבריו הנדפסים של רבי עקיבא אייגר, אך הם מתאימים לדרכי לימודו הידועים.
[14], קצט דף (חסר דף השער, וחסר הדף אחרון עם לוח הטעויות, שאינו נמצא ברוב העותקים. במקור: [15], קצט, [1] דף / או: [1], קצט, [15] דף). 32 ס"מ. מצב בינוני. בלאי וכתמים, פגיעות בשוליים הרחבים. דפים מנותקים. כריכת עור עתיקה בלויה, עם מילוי דפי דפוס עתיקים (כולל: דפי גמרא מדפוסי שאלוניקי, ודפים מדפוסי-ערש מספרד), ועם דפי כתב יד (מזרחי קדום).