כתבי הרב אלקלעי

כתבי הרב אלקלעי

"כתבי הרב יהודה אלקלעי/עורך יצחק ורפל/הוצאת 'מוסד הרב קוק' שעל יד 'המזרחי העולמי', ירושלים תש"ד.

מהדורה ראשונה.

שני כרכים שבהם כונסו כתביו של ר' יהודה אלקלעי זצ"ל "מבשר הציונות המעשית", בהם נפרשת משנתו הציונית-דתית,     וגם פרשת חייו הסוערים ופעילותו העצומה למען הגשמת רעיונותיו, ששימשו השראה לכל התנועות הציוניות שקמו אחריו. 

הרב יהודה בן שלמה חי אלקלעי זצ"ל(תקנ"ח-תרל"ט)היה רב בסרביה, מבשר הציונות המעשית והמדינית הראשון, וחלוץ הציונות הפוליטית המודרנית.הקדיש את חייו להתיישבות בארץ ישראל, ולשם כך גיבש תוכנית מדינית להקמת בית לעם היהודי בארץ ישראל, כ-50 שנים לפני בנימין זאב הרצל.

נולד לשלמה חי אלקלעי זצ"ל, בסרייבו שבבוסניה, אז תחת שלטון האימפריה העות'מאנית, וחונך בחינוך דתי יהודי על ידי אביו. עלה ארצה בגיל 11.בגיל צעיר הוסמך לרבנות בירושלים, כתלמידו של רבי אליעזר פאפו, בעל "פלא יועץ".בשנת תקפ"ה, בגיל 27 נשלח לשמש רב בזמון, שהייתה עיירה בקרבת העיר בלגרד שבסרביה, ונשלטה באותה עת על ידי האימפריה האוסטרית.

בשנת תקצ"ט פגש את רבי יהודה ביבאס זצ"ל, והושפע רבות מהשקפותיו בעניין גאולת ישראל.בהשפעת עלילת הדם בדמשק בשנת ת"ר, פרסם את ספרו "מנחת יהודה", דברי דרשנות ששזורה בהם קריאה לעלייה לארץ ישראל.לרעיון זה ניסה לגייס מאוחר יותר, ללא הצלחה, את חברת 'כל ישראל חברים'.רעיונות אלו התפרסמו שנים רבות לפני הקונגרס הציוני הראשון,       ועל כן זכה לכינוי 'מבשר הציונות'.הרב אלקלעי לא הסתפק ברקימת חזון, אלא תכנן תוכניות מעשיות לפרטיהן.דיבר על תחיית הלשון העברית, על פנייה לסולטאן העות'מאני ולמעצמות, על הקמת מסגרת מארגנת ליישוב הארץ ועל  הקמת בנקים שירכזו הון פרטי לפיתוח הקרקעות.בכתביו הלין על חוסר המעשיות שבו לוקים המדברים על ציון,

במהלך שנות התר"י, במסגרת נסיונותיו לגייס את המעצמות האירופאיות ונגידי היהודים לתמיכה בתוכניתו המדינית, ערך  מסע בצרפת, אנגליה וגרמניה, ואף העלה את משנתו המדינית בספר "גורל לה'".בספר, שיצא בשלוש מהדורות ואף תורגם לאנגלית, פורס הרב אלקלעי לראשונה תוכנית ציונית-מדינית ריאלית ומפורטת, להקמת בית לעם יהודי בארץ ישראל, הכוללת את כל היסודות הפוליטיים והארגוניים, שעלו 50 שנה מאוחר יותר בספרו של הרצל-מדינת היהודים.ייתכן מאוד כי הרצל קרא את דפי "גורל לה'" והושפע מהרעיונות שהועלו בו, מכיוון שאביו של הרצל היה תלמידו של הרב אלקלעי, וסייע בהדפסת ספריו בעירם זמלין, וכן סבו שמעון אריה(לייב)הרצל זצ"ל היה התוקע בשופר בבית הכנסת של הרב אלקלעי.

בשנת תרכ"ט נפגש עם הרב ברוך מיטרני זצ"ל(ממחדשי השפה העברית וממבשרי הציונות)בבאדן-באדן.השניים ישבו במשך לילה שלם ועיבדו "תוכנית פעולה לגאולה".בשנת תרל"א חזר הרב אלקלעי לארץ ישראל, התיישב תחילה ביפו ולאחר מכן בירושלים וניסה לעודד את רעיון שיבת ציון, ולשם כך נאלץ להתפלמס עם רבני היישוב הישן.עשה ניסיון להקים אגודה בשם    "כל ישראל חברים בארץ ישראל" וגייס לצורך כך אף את הרב פאניז'ל.בסופו של דבר ניסיון זה לא עלה יפה בגלל ההתנגדות הרבה בקרב הרבנים ובני היישוב הישן לרעיונותיו.לפי בקשת הרב קלישר, נסע לפריז לפגוש את הרב נתן פרידלנד זצ"ל, ששכנע אותו לנסות לסייע ליהודי העיר שאבאץ בסרביה, להיחלץ מהאווירה העוינת נגדם ולעלות לארץ ישראל.גם ניסיון זה  לא הניב פירות.בקיץ של שנת תרל"ד השתקע הרב אלקלעי סופית בארץ ישראל יחד עם אשתו, אסתר. הוא נפטר כעבור כ-4 שנים, בד' בתשרי תרל"ט, ונקבר בחלקת הספרדים בבית הקברות בהר הזיתים.אשתו הלכה לעולמה כעבור זמן קצר.

מבחינת חזונו התאולוגי, הרב אלקלעי התייחד בכך שהקדים את הגאולה הטבעית לגאולה הניסית.משיח בן יוסף, הוא הדגיש, יקדים את משיח בן דוד.מקורית הייתה פרשנותו לדברי חז"ל: "כלו כל הקיצים ואין הדבר תלוי אלא בתשובה", תשובה זו לא פירש במובנה הרגיל, אלא כשיבה לארץ ישראל.

בהקדמה לספרו 'לשון לימודים' כותב הרב אלקלעי, שעל פי חישובים קבליים, מאה השנים שבין שנת ה'ת"ר עד שנת ה'ת"ש (1840–1940 למנינם), מסוגלות לגאולה.אולם אם עם ישראל לא יממש את ההזדמנות, עלולה להיות צרה נוראה.

כרך א' [15]רצ"ד עמ';כרך ב' שט"ז[1]עמ'.מצב טוב, כריכות מעט בלויות, בעיקר בקצוות.