מכתב הסכמה ממרן פוסק הדור הגר"ש וואזנר בעל שבט הלוי זצוק"ל – תשל"ז

מכתב הסכמה ממרן פוסק הדור הגר"ש וואזנר בעל שבט הלוי זצוק"ל – תשל"ז

מכתב הסכמה ארוך ואפוף הוד קדומים החתימת ממרן פוסק הדור, הגה"ק רבי שמואל הלוי וואזנער זצוק"ל בעל 'שבט הלוי' על חוברת בחשיבות הדיבור בשפת ה'יידיש'.

בין הדברים כותב מרן זצוק"ל שאעפ"י שישנם מוסדות בארץ ישראל שלא יכולים להחזיק בשפת היידיש, הרי ש "מכ"מ (מכל מקום) היות עינינו רואות כי מחזיקי תורה ומרביצי התורה עודם מדברים בזה והישיבות הק' מצליחות לנהעמיד התורה דוקא בשפת אבותינו הנ"ל – ודוקא בתקופתינו היא מתחזקת הגדר בין אלה שאסור לנו להתחבר עמהם והיא שפת הלב שדברו בה צדיקי הדורות..."

מרן הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר (תרע"ג – תשע"ה) היה מגדולי הדור האחרון, אב"ד שכונת 'זכרון מאי' בבני ברק וראש ישיבת 'חכמי לובלין'. נודע כאחד מעביריה הבולטים ביותר של מסורת הפסיקה ההלכתית בדור האחרון.

רבינו נולד ב'ווינה' לאביו רבי יוסף צבי ולאמו מ' רחל, עליה סופר כי עמדה בניסיון גדול וסירבה למקצוע שהיו בו פרסום ותהילה רבים מחמת שנגד את כללי ההלכה.

בהיותו בחור, למד אצל הגאון רבי שמואל דוד אונגא מנייטרא ואצל הגאון רבי יוסף אלימלך כהנא מאונגוואר ולאחר מכן התקבל לישיבתו של הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין, שם הסתופף בצילו ובצל המשגיח הגה"צ רבי שמעון מזעילחוב, ועלה מעלות רמות בדרכי התורה והיראה..

לאחר נישואיו ולידת בנו הבכור, עלה רבינו לארץ ישראל והתגורר בירושלים עיה"ק. כאן למד אצל המהרי"ץ דושינסקיא ואצל הרב מטעפליק, אצלו גם עסק ב'שימוש חכמים' וקיבל ממנו את דרכי הפסק. לאחר זמן מונה לדיין בבד"ץ של ה'עדה החרדית' וכרבה של שכונת 'כרם אברהם'.

בשנת תש"ז הציע מרן החזו"א לרבי יעקב הלפרין שיזמין את רבינו לכהן כרבה של שכונת 'זכרון מאיר' בבני ברק, רבינו נענה להזמנה ובעידודם של החזו"א הרב מטשעיבין והגרא"ז מלצר, הקים בשכונה את ישיבתו 'חכמי לובלין', כן הקים את בית דינו ובית הוראה.

שמו של רבינו נודע והתפרסם ביותר בשטח הפסיקה ההלכתית, מכל רחבי העולם שיחרו את פניו אלפי שואלים שביקשו שיורה להם את הדרך אשר ילכו בה ואת המשפט אשר יעשון. הוא הקים דור של פוסקי הלכה מובהקים המשמשים היום כגדולי הרבנים והמשיבים בארץ.

יחד עם זאת פקע שמו כגאון, צדיק וקדוש, עם השנים התייסדה סביבו קהילה של תלמידים ומעריצים בשם 'קהילת 'שבט הלוי' ע"ש - על שם סדרת ספריו המפורסמת, הקהילה פרחה והתפתחה והכתה שורשים במקומות רבים בא"י ובחו"ל.

הוא מיעט עד נמנע מלעסוק בנושאים פוליטיים אך מאידך גיסא נטל על שכמו תפקידים ציבוריים רבים, כשבין היתר כיהן כנשיא ועד הישיבות, יו"ר וועדת הרבנים של 'מעיני הישועה' , נשיא ומייסד קופות הצדקה 'קופת העיר' ו'ועד הרבנים' ועוד.

מפרט: [1] דף, 16 שורות בכתב ידו ובחתימת יד קודשו של מרן זצוק"ל.

מצב: טוב מאוד, חור קטן בחתי"ק, סימני קיפול, דבוק על גיליון דף נייר, 13 / 20 ס"מ.