חומש דברים – סלאוויטא תקפ"ז

חומש דברים – סלאוויטא תקפ"ז

ספר דברים עם פי' רש"י ובעל הטורים ושפתי חכמים, י"ל ע"י הרה"ק רבי שמואל אברהם אבא שפירא, סלאוויטא תקפ"ז (1827) כרוך בכריכה חדשה עם הטבעת זהב.

רישום בדף האחרון: "שייך לר' גבריאל במ"ה יחזקאל ..."

בדף הפורזץ האחורי מופיעה חותמת של: " בקור חולים האספיטאל" ורישום בעלות: "שייך להרב הגאון החסיד י"א חו"נ מו"ה יצחק חתן הרב המגיד י"א ... ... גבריאל ני"ו"

בית הדפוס בעיר סלאויטא נוסד בשנת תק"נ על ידי הרה"ק רבי משה שפירא שהיה בנו של הרה"ק רבי פנחס מקאריץ.

כאשר מונה רבי משה לרבה של העיר, החליט שלא ליהנות מכתרה של תורה וייסד את בית הדפוס המפורסם, כאשר את האותיות בהן השתמשו לצורכי ההדפסה, הכין רבי משה בעצם ידי קודשו. על פי המסורת החסידית הוטבלו האותיות במקוה טהרה (!) קודם שהחלו להשתמש בהן. כן סיפרו שאותן האותיות עשויות היו מ'כסף' ! ושבמלאכת הגהת הש"ס היה עוסק רבי משה בערב שבת בשובו מן הטבילה.

הספרים שנדפסו ב'סלאויטא' התפרסמו בשל שני סיבות, האחת היא יפי ההדפסה וההגהה הקפדנית שהועברה וגרמה לדיוק רב בנדפס, והשנייה היא בגלל המדפיס בעצמו, רבי משה – שהיה בעצמו מצדיקי הדור זכה להערצה והערכה רבה מגדולי החסידות בדורו וכפי שכתב עליו הרה"ק רבי מרדכי מטשערנוביל : כי "הצדיק האמיתי אשר האיר עיני ישראל בכל מקומות מושבותיהם זה יותר מארבעים שנה החל עשות אך טוב לישראל במכבש הדפוס המהודר שלו בכל ספרי קודש גדולים וקטנים, חדשים גם ישנים, בניירות יפים ואותיות מזהירים ככוכבים".

מעלה נוספת הייתה לבית הדפוס דנן, אשר בשונה מדפוסים אחרים, לא נדפסו בו מעולם ספרי חולין והשכלה ועובדיו היו ברובם יראים ושלמים.

כל האמור גרם שחיבה יתירה נודעה ללימוד בספרים שנדפסו בו, צדיקים וחסידים הפליאו בשבחם והקפידו ללמוד אך בהם. מקובל כי הרה"ק בעל ה'בית אברהם' מסלונים אמר ש "הלימוד בש"ס מדפוס סלאויטא הינו סגולה ליראת שמיים"

מפרט: קעו דף, חלק משער הספר נדפס בדיו אדומה, 22 ס"מ.

מצב: קרעים בשולי הדפים משוקמים בשיקום מקצועי ללא פגיעה בטקסט., כתמים מעטים.