שו"ת מהרי"ט - מהדורה ראשונה - ויניציאה ת"ה, העותק של רבי יעקב ישראל אלגזי עם רישומים בכתי"ק של רבי זונדל מסלנט ...

שו"ת מהרי"ט - מהדורה ראשונה - ויניציאה ת"ה, העותק של רבי יעקב ישראל אלגזי עם רישומים בכתי"ק של רבי זונדל מסלנט, חותמות בית כנסת החורבה, וחתימות רבנים נוספים.

הספר שעבר בין גדולי ישראל - ספר יסוד – שו"ת מהרי"ט ג"ח, חושן משפט, אבן העזר, וחידושים על הש''ס, מאת רבינו יוסף טראני (המהרי''ט), דפוס ראשון, ונציה ת''ה. (1645) ארבעה שערים. 

בראש הספר מתנוססת חתימת יד קודשו של הגאון הקדוש והמקובל האלוקי רבי ישראל יעקב אלגאזי: "המגן אלקחם לעבדו העבד יעקב ישראל אלגאזי הי' "

בשער השני באה חתימת יד קודשו של הגאון רבי חיים מעלי הכהן זצ"ל: "מקנת כספי לעבודת קוני הצעיר חיים מעלי הכהן ס"ט "

וכמו"כ חתי"ק של הגאון רבי אהרן אלטראס זצ"ל מגדולי וגאוני חכמי ארם צובא.

מספר חותמות נוספות בית הכנסת 'החורבה' ורישומים בכתב יד הגה"ק רבי זונדל מסלאנט זצ"ל, "לביהמ"ד מנחם ציון כל החלקים..."

חתימה נוספת: "הצעיר דוד..."

בסוף החלק הראשון מופיעות שמונה שורות קצרות המכילות 'מראה מקומות' שונים בעצם כתב יד קודשו של הגה"ק רבי יעקב ישראל אלגאזי.

ובדף ס': הגהה עתיקה בכתב יד אשכנזי יתכן בכתיבת רבי זונדל מסלנט. לא נבדק לעומק.

הגאון הקדוש והמקובל האלוקי רבי ישראל יעקב אלגאזי: (ה'ת"ם - ה'תקט"ז), היה מחכמי איזמיר וירושלים, שימש כראש ישיבת המקובלים בית א-ל, ומשנת ה'תקט"ו כראשון לציון. .

רבינו נולד לרב יום טוב אלגאזי וגדל באיזמיר. למד אצל רבי חיים אבולעפיה (בעל "עץ החיים") ורבי יצחק הכהן רפפורט (בעל "בתי כהונה"). בהיותו באיזמיר הביא לדפוס את הספר הקבלי חמדת ימים, אשר לא נודע מי חיברו, ויש המייחסים אותו לר' ישראל יעקב עצמו. בשנת ה'תצ"ה עלה לארץ ישראל. למד בישיבת המקובלים בית אל אצל רבי גדליה חיון, היה חבר בבית דינו של הרב אליעזר נחום. שימש כראש ישיבת "נוה שלום ברית אברהם" שבה למדו גדולי חכמי ירושלים. אחר פטירת רבו הראשון לציון הרב יצחק הכהן רפפורט בשנת ה'תקט"ו, הוכתר תחתיו כראשון לציון. 

הגה"ק רבי יוסף זונדל מסַלַנְט היה מייסד תנועת המוסר ורבו של ר' ישראל מסלנט. באחרית ימיו שימש כמורה הוראה של העדה האשכנזית בירושלים. נולד בשנת תקמ"ו. אביו היה רבי בנימין בינוש, והוא התייחס לרבי פיבוש אשכנזי מי שהיה אב בית דין בווילנה ולאחר מכן נשיא עדת האשכנזים בירושלים. התחנך בישיבת וולוז'ין אצל רבו רבי חיים מוולוז'ין והתגורר רוב ימיו בעיירה סלנט.

הגאון רבי אהרן אלטראס מגדולי וגאוני ארם צובא ובד בבד עשיר מופלג, חיבר הספר מצח אהרן והיה בקשר הדוק עם החיד"א ששלח לו ספרים אשר הוציא לאור עם הקדשה בכתיבת ידו " מנחה היא שלוחה מאת מעלת הרב הגדול המחבר נר"ו לאיש החסד... הח' המרומם רודף צדקה וחסד כמוהר"ר סי' אהרן אלטראס נר"ו כיר"א נס"ו". 

הגאון רבי חיים מעלי הכהן זצ"ל (תר"כ -תש"ב) מגדולי ומגאוני חכמי ארם צובא, נולד בשנת תר"כ, כבר בצעירותו נקרא לשמש כדיין בבית הדין של העיר, בשנת תרע"ג עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים, הוא שימש כדיין בבית הדין בירושלים, ייסד את קהילת 'מגן דוד' בירושלים, ופתח שם תלמוד תורה עבור בני קהילות הספרדים.

לפני מלחמת העולם הראשונה, עזב את ירושלים לניו-יורק בארה"ב. הוא הקים שם את 'ועד עדת הספרדים', ושימש כרב ואב בית הדין של קהילת ארם צובא. הוא ייסד חברה קדישא בשם 'רודפי צדק' והקים את מוסד 'מעוז לאביון', המסייע לנזקקים. בשנת תרפ"א הקים את תלמוד התורה ובית הספר 'מגן דוד' אש בו התחנכו ילדי הקהילה.

בשנת תרצ"ה חזר לארץ ישראל, התיישב בירושלים, וחזר לשמש כאב בית הדין הספרדי.

רבי יוסף (מהרי''ט) בן רבי משה (המבי''ט) טראני: (שכ''ח – שצ''ט), מגדולי הדור בתקופה שלאחר השולחן ערוך, כיהן כראש ישיבה בצפת ולאחר מכן כראב''ד קושטא, וכך כתב עליו החיד''א ''ואחר כך קרא ושנה כל התלמוד עד שהיה לו הש"ס כמאן דמנח בכיסתיה והלך בשליחות לקושטנדינא ועכבוהו שם לאב"ד והרביץ תורה בישראל בתוקף עיונו ובקיאותו והרגיל בספרי האחרונים עיניו יחזו שגדולי ישראל היו תלמידיו'' (שם גדולים). מתלמידיו הרב בעל 'כנסת הגדולה' ואחיו בעל 'שדה יהושע' ועוד רבים. תשובותיו וחידושיו הינם אבני היסוד לפסיקת ההלכה ונזכרים לאלפים על ידי גדולי הפוסקים.

מפרט: טוב, {2} ז' {1} נו' {1} {1} סא' {1} {1} קלא' {1},

מצב: מעט נקבי עש כמעט ללא פגיעה בטקסט, מספר קרעים הדבקות קלות, מעט כתמים.