היסטוריה: קבלה מוקדמת ייחודית ונדירה עבור תרומה שנתקבלה לערי הקודש צפת וטבריה לאחר רעידת האדמה המפורסמת של העיר צפת ...

היסטוריה: קבלה מוקדמת ייחודית ונדירה עבור תרומה שנתקבלה לערי הקודש צפת וטבריה לאחר רעידת האדמה המפורסמת של העיר צפת בשנת תקצ"ז צפת תקצ"ז | 1837.

קבלה ייחודית והיסטורית אשר נתקבלה אצל השד"ר רבי יהודה לייב מקהילת פרעהדענן (הולנד) והסביבה עבור 'פקידי ואמרכלי ערי הקדש תובב"א יושבי עיר תהלה אמשטרדם' לאנשי צפת וטבריה אשר שרדו את רעידת האדמה המפורסמת שפקדה את האזור בשנת תקצ"ז ואבדו בה את כל רכושם .

"הנשארים לחיים, אחרי הרעש אשר היה שם ביום א' כ"ד טבת שעבר יום עברה, לא תקום פעמים צרה, והמקום ב"ה יהי' בעזרת הפליטה הנשארה, ימלא חסרונם ממקום אחר ותופע עליהם נהרה...". -

חתימת יד קודשו של רבי זלמן בן המנוח יהודה בער רוזנבוים.

חותמת של ראש ארגון הפקידים והאמרכלים של אמסטרדם "הק' צבי הירש בלאאמ"ו הרב מוהר"ר אברהם משה לעהרן זצללה"ה".

רעידת האדמה המפורסמת של שנת תקצ"ז פגעה קשות באזור הגליל בארץ ישראל ובלבנון, הותירה אלפי הרוגים והחריבה את העיר צפת וסביבותיה, וכן פגעה קשות בעיר טבריה. כמו כן נפגעו בצורה קלה יותר הערים שכם, עכו, נצרת, צור וצידון. בתים רבים קרסו בשעת הרעש ונחרבו על יושביהם. העיר צפת נפגעה קשות, וכתוצאה עזבו יהודים רבים את צפת. בין ההרוגים היו ר' אליעזר מסלונים, ר' יוסף מטשורטקוב, ר' דויד מוויסקה דליטא, מרבני הפרושים בצפת בעת ההיא, המקובל ר' נסים זרחיה אזולאי ועמו נקברו תחת עיי המפולת אוצר הספרים וכתבי היד שהיו ברשותו, וכן מנכבדות הקהילה הגב' שרה בת רבי יהושע ממינסק. רעש תקצ"ז שינה גם את פני הקהילה היהודית בגליל כולו. האוכלוסייה התדלדלה משום שבנוסף לאלו שנהרגו, רבים שנותרו בחיים בחרו לעזוב את האזור מוכה האסון. רובם המכריע של הפרושים עזבו לירושלים, בפרשם את האירוע כעונש על העדפת צפת, והותירו את העיר חסידית בעיקרה. גם חלק מאנשי הקהילה החסידית בחרו לעבור לירושלים והניחו שם תשתית לכולל חסידי שהלך וגדל.

רבי צבי הירש לעהרן אשר חותמתו מופיעה בקבלה שלפנינו, כתב ביחס לרעידת האדמה באיגרת ששלח לקהל תלמידי הגר"א: "ועוד כתב [ר' ישראל משקלוב] שמצפה שהיא [רעידת האדמה] אתחלתא דגאולה ונסמך מחז"ל "והגליל יחרב'".

[1] דף.  22*9 ס"מ. מצב טוב.  קרעים קלים בשולים.  סימני קיפול. חיזוק עתיק בהדבקת נייר דבק מאחור.