ספר לחמי תודה, דרושי הלכות ואגדות, מאת רבי צבי הירש הלוי הורוויץ, רבה של פרנקפורט {בנו של בעל ההפלאה}. אופנבאך ...

ספר לחמי תודה, דרושי הלכות ואגדות, מאת רבי צבי הירש הלוי הורוויץ, רבה של פרנקפורט {בנו של בעל ההפלאה}. אופנבאך תקע"ו [1816]. מהדורה ראשונה.

בשער: לחמי תודה, והוא חלק שני מספר מחנה לוי. המחבר הדפיס את הספר מחנה לוי 15 שנה קודם יחד עם ספר ההפלאה של אביו. המחבר, בן אחר בן עד לרבי ישעיה הורוויץ בעל ה'שני לוחות הברית'.

הספר כולל דרשות, ענייני אגדה והספדים כולל הספד על אביו, וכן חידושים על הש"ס. לצד גילוי גאונות אדירה, יש בספר הד למצב הרוחני הירוד של העיר פרנקפורט, ולהשפעת תנועת ההשכלה והאמנציפציה. הוא מוחה בבני העיר על החלפת יום השבת ביום ראשון, נטישת בית הכנסת עד כי היה קשה למצוא מניין לתפילה, ניסיון לביטול מצוות שונות כמו מצוות סוכה ואף נלחם כנגד מגמה שלא לישא אשה.

חתימות בעלות:

הק' אלי' רפאל בן לא"מ .. מנדל...

ר' אשר זאב ורנר.

נולד בירושלים לרבי שמחה בונם ורנר, דיין בעדה החרדית. סבו היה רבי משה מנחם מנדל ורנר מקים שכונת בתי ורנר בירושלים. אחיו הוא רבי אברהם ורנר, רבה הראשון של נתניה. למד בישיבת תורת חיים. בשנת תרע"ב (1912) נישא לבתו של הרב יצחק מתתיהו סנדברג (נכדו של היסוד העבודה וחתנו של רבי מאיר מארים) ובעקבות זאת עבר לטבריה ולמד בישיבת אור תורה אצל דודו (חתן סבו הרב קסטלניץ), רבי משה קלירס, רבה של טבריה, אשר נתן לו סמיכה לרבנות. לאחר שאשתו נפטרה (כ' באייר ה'תרח"ץ) ללא ילדים, נישא לנחמה בת רבי אהרן יוסף לוריא, מחשובי חסידי סלונים בטבריה, מחבר ספר 'עבודת פנים'.

לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה הוא ברח לאלכסנדריה ומשאזל כספו הוא הפליג לארצות הברית ביחד עם מכר שקיבל הוראה מהאדמו"ר מסלונים, רבי שמואל וינברג, לנסוע לארצות הברית לאסוף כסף עבור החסידים בארץ ישראל. בארצות הברית הוא עסק באיסוף כספים למען יהודי מזרח אירופה שנפגעו קשות במלחמה. לאחר זמן התמנה לרב בארצות הברית. במקביל לעבודתו ברבנות אסף כספים עבור ישיבת אור תורה ובין השאר הקים ארגון "עזרת נשים" שאסף כספים רבים עבור הישיבה.

בשנת תרצ"ג חלה הרב קלירס וביקש שיבוא לטבריה להחליפו. הרב קלירס נפטר בשבט תרצ"ד והרב ורנר חזר לארץ ישראל לאחר חג הפסח ונתמנה לרבה של טבריה וראש ישיבה בישיבת אור תורה על יד העדה החרדית בטבריה. במקביל מינתה קהילת טבריה של הועד הלאומי את הרב יוחנן זרחי לרב העיר. בהמשך, כיהן הרב ורנר ברבנות המאוחדת של טבריה, לצדם של הרב רפאל קוק, שנתמנה בשנת תש"ח לממלא מקומו של הרב זרחי, והרב ועקנין, הרב הספרדי של העיר. הרב רפאל קוק כונה רב העיר טבריה והרב אשר זאב ורנר זכה לתואר אב בית דין בעיר.

הרב ורנר כיהן במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, הביע עמדות מתונות יחסית וספג על כך ביקורת. באמצע שנת 1954 פרש מהמועצה. בשנת 1955 נבחר לרבה של מפלגת פועלי אגודת ישראל במקום הרב מאיר קרליץ.

"היה מפורסם במעשי החסד והצדקה שלו". הרב אייזיק שר אמר פעם כשחזר מביקור בטבריה: "מי שרוצה לראות את אברהם אבינו (שהיה עמוד מידת החסד) יראה את ר' אשר זאב ורנר, מי שרוצה לראות את יצחק אבינו (שהיה עמוד מידת היראה-תפילה) יראה את ר' מנדל וועג".

הרב ורנר עסק בקבלה והיה מיודד עם הרב יהודה לייב הלוי אשלג. בספרו "בנערינו ובזקנינו" הוא הביע תמיכה בהיתר המכירה לאחר הקמת מדינת ישראל.

ספריו:

א. "טעם זקנים", גלויים מכתבי האר"י הקדוש.

ב. "בנערינו ובזקנינו", שאלות ותשובות, חלק הנסתרות וחלק הנגלות - דרושים.

הרב אשר זאב ורנר נפטר בטבריה ביום ז' בטבת תשי"ח ונטמן בטבריה בהלוויה בהשתתפות אלפים.

לאחר פטירתו נתמנה בנו הרב שמחה בונם וורנר לראש הישיבה, וחתנו הרב אברהם דב אוירבך, התמנה במקומו לאב"ד של טבריה והוא שימש בפועל גם כרב הקהילה האשכנזית בעיר. 

לאחר פטירתו הוקם בית כנסת על שמו בשכונת 'בית וגן' בטבריה בשם 'שער אשר' וכן רחוב בשכונת זכרון מאיר בבני ברק.

מפרט: י, רנח דף, 32.5 ס"מ.

מצב: מצב טוב מאד, נדפס על נייר עבה ואיכותי, כריכת עור מקורית.