אוסף מסמכים היסטוריים מהקמת העדה החרדית - הפולמוס נגד התנועה הציונית – תרע"ט-תרפ"ז

אוסף נדיר ומיוחד במינו של עשרות מסמכים ומכתבים היסטוריים, מראשית התייסדות העדה החרדית בירושלים ("ועד העיר האשכנזי", כפי שכונה אז). חומר חשוב מאוד, הכולל מידע רב שבחלקו אינו ידוע כלל; אוצר בלום לשוחרי ההיסטוריה. יש כאן גם מידע בעל ערך רב על התבססות העדה היהודית בירושלים בתחילת ימי המנדט הבריטי. כמה מהמכתבים חתומים על ידי רבנים ירושלמים נודעים.
אין ספק שמעבר לתיאור התמציתי שיובא להלן, טמונות בעשרות המסמכים תגליות היסטוריות משמעותיות, הדורשות מחקר מקיף.
א. פרוטוקול מפורט בכתב יד, בו מתוארת פגישת משלחת אגודת ישראל עם סיר הרברט סמואל הנציב העליון של ארץ ישראל, ביום שלישי 30 לחדש מאי 1922. פריט היסטורי חשוב ביותר! בין היתר התבטא סמואל: "חשבתי שאגודת ישראל היתה מתנגדת להסתדרות הציונית אך ורק מסיבות דתיות, ולא מסיבות לאומיות". בתגובה עונה לו חבר המשלחת: "הסתדרותנו אנו היא דתית לאומית וההסתדרות הציונית עשתה את הדת לעניין פרטי אשר אין לו שום קשר עם הלאומיות היהודית. מובן מאליו שהיהדות החרדית יש רעיון של לאומיות יהודית אחר לגמרי...". פריט מרתק המציג נהדר את המצע הרוחני אשר עומד בבסיסה של אגודת ישראל בירושלים. בסיום הפגישה שואל סמואל את המשלחת "כמה מספר החברים באגודתכם", והתשובה המפתיעה רשומה אף היא. בסך הכל ארבעה עמודים כתובים.
ב. מכתב מאת ועד העיר ליהודי ירושלים, בחתימת יוסף מיוחס. אל ועד האשכנזים (העדה החרדית), בעניין בחירת ציר לועדה שתשגיח על הבחירות לועד העיר. תרע"ט.
ג. טיוטת מכתב בכתב יד, מאת ועד העיר אל אסיפת הציונים בירושלים (תר"פ?). "היהודים החרדים בירושלים מתכבדים לקדם את אספתכם הנכבדה אשר מטרתה להשכין שלום ואחוה בעולם... ולהביע לכם את תודתם העמוקה בעד הכניסכם בתכנית פעולותיכם החשובות את אישור מסירת המנדט על א"י לממשלת בריטניא על יסוד הכרזתה המפוארה לתת לעם ישראל... האפשרות לשוב ולבנות לו בית נאמן בארצו הקדושה...". בהמשך נכתב: "מצאנו לנחוץ להסתדר בפני עצמנו תחת דגל 'אגודת ישראל'", ומבקשים להכיר רשמית בעדתם הנפרדת. מכתב מעניין וחשוב מאוד. שני עמודים כתובים. קרעים בשוליים.
ד. מכתב מאת רבני ירושלים "אנחנו הח"מ הסכמנו שאם יפסיק ועד הסיוע את התשלום של שכירות הרה"ג הבד"צ נשתדל בכל האמצעים לשלם להם את משכורתם". תרע"ט. חתומים: רבי יחיאל מיכל טוקצינסקי, רבי בן ציון ידלר ורבנים נוספים.
ה. מכתב מודפס במכונת כתיבה, מאת מזכיר העדה החרדית, אל חבר הלאומים בג'נבה. במכתב תלונה על כך שהיוצאים מהועד הלאומי לא זכאים להחשב כעדה עצמאית אלא רק כיחידים בודדים. שלושה דפים. [1927?]. מסמך חשוב.
ו. מכתב מאת ר' זלמן הכהן רובין, מנהל ה'ועד הכללי', על כך ש"ראש ועד הציונים מכריז בכל מקום בואו ומזהיר... לשלוח כל כספי הצדקות לועד הציונים דוקא, שהוא מספיק כל צרכי הכלל בירושלים בלי שום הבדל בין מפלגה למפלגה – לדבר הזה חובה לצאת במחאה ולהודיע כי שקר הוא...". תרע"ט.
ז. מכתב מאת ד"ר די סולה פול מוועד הצירים, אל ועד העיר האשכנזי (העדה החרדית), בעניין ועד הסיוע האמריקני.. "אין ועד הצירים מכיר בשום עדה מיוחדת, האשכנזית, הספרדית, התימנית וכו', מכיר הוא רק את הקהילה הירושלמית הכללית". תרע"ט.
ח. מכתב רשמי מאת ועד העיר האשכנזי (העדה החרדית) אל האדון נחמן בנטוביץ'. תרפ"ג. בעניין מסירת כל ענייני ההקדשות לידי משרד הרבנות. כנראה טיוטה שלא נשלחה. הדף כתוב בצדו האחד בדיו ובצדו השני בעפרון (עם מחיקות) ללא סיום.
ט. העתקה של מכתב רשמי מאת ועד העיר האשכנזי, בכתב ידו ובחתימתו של מזכיר הועד ר' ראובן שלמה הלוי יונגרייס, אל רבי דב בער אברמוביץ. בעניין בחירת שלושת הרבנים: ר' משה בלוי, ר"א פרוש ורבי רפאל קצנלבויגן. תרפ"ב.
י. מסמך חשוב, מודפס במכונת כתיבה, נשלח אל ועד העיר האשכנזי, בעניין ועדת הבחירות. חתום על ידי מזכיר הועד.
יא. מכתב חשוב וארוך מאוד, בן ארבעה דפים, נשלח מאת ראשי העדה החרדית אל מנחם אוסישקין וחברי ועד הצירים לארץ ישראל. במכתב זה שוטחים הכותבים את כל השקפת עולמם על היחס שבין הישוב הישן לישוב החדש, ומתארים בציוריות רבה את גודל מפעליו של הישוב הישן בתור זה שייסד את היישוב היהודי בארץ. "הם החלוצים הראשונים שעלו במסירת נפש, בסירות דוגה בלב ימים, או על דבשת גמלים...". כן מתארים את העלבון הגדול מחילול השבת ומעשי ההפקרות שנעשים מצד כמה מבני הישוב החדש. המכתב בכתב יד על נייר רשמי של ועד העיר האשכנזי, לא חתום. תר"פ.
יב. מכתב מאת המזכיר ר' משה צבי אריה וינשטוק, אל ר' ראובן שלמה יונגרייס מזכיר ועד האשכנזי. התוכן: סיכום הישיבות שנעשו עד עתה בעניין האיחוד בין העדות בירושלים. תרפ"א.
יג. עמוד שני מתוך מכתב, מאת יו"ר האסיפה ר' יוסף זיו. בעניין הנ"ל.
יד. מכתב מאת אנשי העדה החרדית אל רבי דובער אברמוביץ והגביר ר' אליעזר משה סלוצקין (ממחנה ה'מתונים'). פולמוס נגד צירוף החילונים בועד העיר המתוכנן בשביל החרדים.
טו. מכתב רשמי ארוך וחשוב מאת מזכיר העדה החרדית (כנראה ר"ש יונגרייס) אל הנציב העליון הרברט סמואל, בעניין חוקת הקהילות, וקיומן של עדה חרדית עצמאית בירושלים. 1924. שלושה עמודים גדולים כתובים.
טז. רשימת עשרות יהודי ירושלים המצהירים "הננו יוצאים מעדת ועד הלאומי והננו חברים בהעדה החרדית, תחת שם "ועד לקהילת אשכנזים". אלול תרפ"ז. בין השמות: רבי הלל גלבשטיין, רבי משה מרדכי דושינסקי, רבי ישראל משה דושינסקי (גר ב"בית מרן שליט"א"), רבי ישראל יצחק זילברמן, רבי שבתי יוגל, רבי משולם טברסקי, רבי חיים נאה, רבי פנחס עפשטיין, הרב מטעפליק, בסה"כ 230 שמות! ארבעה דפים כתובים. קרעים וכתמים.
אוסף חשוב ונדיר!
מצב כללי טוב.