|
פריט 3:
מכתב וגלוית 'שנה טובה' ממחנה המעצר בקניה. אוגוסט 1947
עוד...
|
|
|
נמכר ב: $160
מחיר פתיחה:
$
100
עמלת בית המכירות: 22%
למידע נוסף
מע"מ: 17%
על העמלה בלבד
|
מכתב וגלוית 'שנה טובה' ממחנה המעצר בקניה. אוגוסט 1947
* מכתב שנשלח ממחנה המעצר בקניה לארץ ישראל לקראת השנה החדשה ט' אלול תש"ז 21/8/1947. נשלח מעצור בשם יקי אל הוריו וקרובי משפחתו אשר בארץ. לאחר שמעדכן אודות מכתבים שהגיעו אליו וכן חבילות עיתונים מספר הכותב על הנעשה במחנה: 'במחנה הכל הולך כמקודם פרט לכך שהוחזרו הנה שלשה מחמשת הבורחים שברחו בזמנם מאריטריאה. הם נתפסו בבירת חבש והוסגרו בניגוד לכל חוק. למעשה באותה ארץ החוק הוא הכסף ומי שמשלם יותר עמו החוק, וקשה היה להם להתחרות עם האיפריה הבריטית בתשלום שוחד לפקידים השחורים השונים... הנני מצרף כמה גלויות לשנה טובה אנא מסרו ברכות שנה טובה לכל קרובינו ומכרינו...' [1] דף, 20x13 ס"מ. מצב טוב.
* כרטיס שנה טובה 'שנת שחרור וגאולה' עם איור מפת אפריקה וארץ ישראל ונקודת ציון של קניה, מגדלי השמירה, והכיתוב: 'מחנה הגולים העברים קניה'. 9x6 ס"מ. מצב טוב מאד.
מצורפת המעטפה המקורית בה נשלח המכתב וכרטיס ה'שנה טובה'.
החל משנת 1944 גורשו למחנות מעצר באפריקה גולי אצ"ל ולח"י ב - 12 שילוחים. ההחלטה לגרש את אנשי המחתרות לאפריקה התקבלה בידי הבריטים לאור הקצנת פעילותן של המחתרות והמלצתו של המזכיר הראשי של ממשלת המנדט, ממלא מקום הנציב העליון, סר ג'ון שאו. הבריטים סברו כי הגרוש לאפריקה הינו בעל אלמנט הרתעתי חזק, ויאפשר לכוחות היהודים המתונים לקדם פתרון של פשרה. מחנות המעצר בהם הוחזקו היו סמבל שליד אסמרה בירת אריתריאה, קרתגו שבמדבר סודן וגילגיל שבקניה. בסה"כ גורשו 439 איש. תנאי המעצר היו זהים לתנאים שבמחנה לטרון, כאשר הריחוק מהמשפחות היווה את העינוי הגדול ביותר לעצורים. כמו"כ סבלו העצורים במחסור בבגדים, מברשות שינים, וספרי קריאה.
במחנה גילגיל שבקניה בו הוחזקו העצורים ממרץ 1947 התנאים היו קשים יחסית. המקום ששימש בעבר בית סוהר צבאי הכיל תאים חשוכים ומחניקים, שורצי יתושים ועמוסים בזרימת ביוב. פעולת מרי של העצירים, שבה הרסו את הכתלים כדי לכסות את תעלות הביוב באבניהם, שכנעה לבסוף את מפקד המחנה לשפר באופן ממשי את התנאים במחנה. בעידוד הבריטים הייתה במחנות פעילות חינוכית ענפה, התקיים חוג לשון בראשותו של העציר עוזי אורנן, ואישים כמאיר שמגר וכשמואל תמיר רכשו בהם השכלה משפטית באמצעות התכתבות עם אוניברסיטאות בריטיות ובחינות במתכונת "אוניברסיטה פתוחה". הגולים הושבו ארצה חודשים ספורים לאחר קום מדינת ישראל.
* מכתב שנשלח ממחנה המעצר בקניה לארץ ישראל לקראת השנה החדשה ט' אלול תש"ז 21/8/1947. נשלח מעצור בשם יקי אל הוריו וקרובי משפחתו אשר בארץ. לאחר שמעדכן אודות מכתבים שהגיעו אליו וכן חבילות עיתונים מספר הכותב על הנעשה במחנה: 'במחנה הכל הולך כמקודם פרט לכך שהוחזרו הנה שלשה מחמשת הבורחים שברחו בזמנם מאריטריאה. הם נתפסו בבירת חבש והוסגרו בניגוד לכל חוק. למעשה באותה ארץ החוק הוא הכסף ומי שמשלם יותר עמו החוק, וקשה היה להם להתחרות עם האיפריה הבריטית בתשלום שוחד לפקידים השחורים השונים... הנני מצרף כמה גלויות לשנה טובה אנא מסרו ברכות שנה טובה לכל קרובינו ומכרינו...' [1] דף, 20x13 ס"מ. מצב טוב.
* כרטיס שנה טובה 'שנת שחרור וגאולה' עם איור מפת אפריקה וארץ ישראל ונקודת ציון של קניה, מגדלי השמירה, והכיתוב: 'מחנה הגולים העברים קניה'. 9x6 ס"מ. מצב טוב מאד.
מצורפת המעטפה המקורית בה נשלח המכתב וכרטיס ה'שנה טובה'.
החל משנת 1944 גורשו למחנות מעצר באפריקה גולי אצ"ל ולח"י ב - 12 שילוחים. ההחלטה לגרש את אנשי המחתרות לאפריקה התקבלה בידי הבריטים לאור הקצנת פעילותן של המחתרות והמלצתו של המזכיר הראשי של ממשלת המנדט, ממלא מקום הנציב העליון, סר ג'ון שאו. הבריטים סברו כי הגרוש לאפריקה הינו בעל אלמנט הרתעתי חזק, ויאפשר לכוחות היהודים המתונים לקדם פתרון של פשרה. מחנות המעצר בהם הוחזקו היו סמבל שליד אסמרה בירת אריתריאה, קרתגו שבמדבר סודן וגילגיל שבקניה. בסה"כ גורשו 439 איש. תנאי המעצר היו זהים לתנאים שבמחנה לטרון, כאשר הריחוק מהמשפחות היווה את העינוי הגדול ביותר לעצורים. כמו"כ סבלו העצורים במחסור בבגדים, מברשות שינים, וספרי קריאה.
במחנה גילגיל שבקניה בו הוחזקו העצורים ממרץ 1947 התנאים היו קשים יחסית. המקום ששימש בעבר בית סוהר צבאי הכיל תאים חשוכים ומחניקים, שורצי יתושים ועמוסים בזרימת ביוב. פעולת מרי של העצירים, שבה הרסו את הכתלים כדי לכסות את תעלות הביוב באבניהם, שכנעה לבסוף את מפקד המחנה לשפר באופן ממשי את התנאים במחנה. בעידוד הבריטים הייתה במחנות פעילות חינוכית ענפה, התקיים חוג לשון בראשותו של העציר עוזי אורנן, ואישים כמאיר שמגר וכשמואל תמיר רכשו בהם השכלה משפטית באמצעות התכתבות עם אוניברסיטאות בריטיות ובחינות במתכונת "אוניברסיטה פתוחה". הגולים הושבו ארצה חודשים ספורים לאחר קום מדינת ישראל.
