מכתבים ממשה שרת למעריצתו הקרובה, עם תצלומים שלה – 1960

ששה מכתבים ששלח משה שרת למעריצתו (מאהבתו?) מרים מכנר, מפקחת חינוך. המכתבים כתובים וחתומים בכתב ידו. מצורפים גם ששה צילומים שלה, שיר באנגלית שכתב ד"ר א' מכנר (בעלה?); ומכתב ארוך (אף הוא באנגלית) שקיבלה.
משֶׁה שָרֵת (שֶרְתוֹק) (1965-1894) היה מראשי הנהגת הישוב, וכיהן כראש הממשלה השני של מדינת ישראל (1954–1955). כמו כן היה שר החוץ הראשון של מדינת ישראל.
את ששת המכתבים שלפנינו כתב שרת בשנת 1960. היה זה כשלוש שנים לאחר עזיבתו את משרד החוץ בעקבות הלחצים שהפעיל יריבו דוד בן גוריון. באותם ימים הוא כיהן במספר תפקידים, ובעיקר כיושב ראש הנהלת המוסד החינוכי "בית ברל". המכתבים שלפנינו מספרים על מפגשים ביחידות עם מרים בכנר. יתכן והרקע למפגשים היה הפעילות החינוכית בה היו מעורבים השניים.
באחד המכתבים הוא כותב: "מרים יקרה. חזרתי זה עידן – ועדיין לא עלה בידי לבקרך, אף לא לכתוב לך. בינתיים כבר התחילה השנה החדשה ונשאר לי רק לאחר לך גמר חתימה טובה. אקווה כי שלום לך, כי רוחך טובה עליך, כי את בתל אביב, וכין אין מתארחת אצלך שום חברה [...] כמעט ניגשתי הערב אך ברגע האחרון נרתעתי, מחשש פן אגרום קושי לך או לעצמי או לשנינו. מה בדבר השבוע הבא? [...]". ובמכתב אחר הוא כותב: "האוכל לבוא הערב? אם לא, אנא, טלפני לי [...] אם לא אשמע מפיך דבר, אבוא, אבל בשעה מאוחרת".
היכן החלה ההיכרות בין השניים? בדברים שכתב ביומנו (5/4/1957), סיפר שרת:
"...הצצתי אל עדה ומצאתי אצלה אישה שהציגה עצמה כמי שהייתה אשת מֶכנר [מרים], המומחה לפירסומת ולתעמולה. שאלתי עליו. מת. שאלתי לאחותו - מרגיט מכנר, שנישאה לאחד רובין. מתה. שאלתי לרובין. מת. האישה הייתה רגושה ומאופקת. אמרה כי הכירתני בקונגרס של באזל ב-1946 שבמשרדו היא עבדה, ועשיתי עליה רושם בל-יימחה על ידי... אדיבותי! כה בלט ההבדל מבחינה זו ביני לבין אחרים שהיא לא יכלה לשכוח זאת".
לקראת ערב נפגשו השניים שוב, בביקורו של שרת אצל ידידיו באפקה. "מצאתי אצלם זוג מוזמן לארוחה: שוב אותה מרים מכנר ועורך-דין אחד המחזר כנראה אחריה. הייתה משונה מאוד הצטרפות הנסיבות שהפגישתני עם האישה הזאת פעם אחר פעם תוך יום אחד".
מצב טוב. סימני קיפול בחלק מהמכתבים.