ארכיון ד"ר יצחק נבנצאל מבקר המדינה המיתולוגי במשך עשרים שנה – מצעירותו בברלין ועד פטירתו ליד מקום המקדש בירושלים. ...

ארכיון ד"ר יצחק נבנצאל מבקר המדינה המיתולוגי במשך עשרים שנה – מצעירותו בברלין ועד פטירתו ליד מקום המקדש בירושלים. האיש שהיה גם ציוני וגם חרדי, גם איש ספר וספרות וגם לוחם בצה"ל, גם איש משפחה וגם איש העולם הגדול, גם מקורב לגדולי ישראל וגם מקורב מאוד לבן גוריון ואשתו פולה וגם מקורב לגדולי האישים היהודיים בעולם, האיש שידע שפות רבות על בורים, האיש שהשמאל והימין היו אצלו יחדיו, האיש שכיבד את כולם וכולם הרגישו ידידיו הקרובים, – חומר רב של חיים שלמים ומרתקים בעשרות תיקים, גרמנית, אנגלית ועברית

כמות עצומה! של מסמכים מחולקים לתיקים עמוסים לפי נושאים, פרשיות וזמנים.
כדי לעמוד הן על הדמות הענקית שהצליחה למזג תרביות שונות כל כך בהרמוניה נפלאה מתוך תום ויושר נדירים, כמידתם של ילדי גרמניה, נפנה את תשומת לבנו לתיק אחד שבו מסודרים, לפי אלף בית של שמות אנשים, מכתבים ומסמכים.
נפתח באות א'
כאן אנו מוצאים תכתובת מעניינת עם גב' רחלי אידלמן, המו"ל של הוצאת שוקן. גב' אידלמן היא בתו של גרשום שוקן המו"ל המיתולגי של הוצאת שוקן ועתון "הארץ", ונכדתו של שלמה זלמן שוקן מייסד ההוצאה עוד בגרמניה וידידם ומקרבם של גדולי הסופרים ובראשם ש"י עגנון.
על מה הם "משוחחים" במכתביהם? הגב' הנכבדה והנאורה של משפחת שוקן והד"ר עם הכיפה השחורה ומקורבם של גדולי התורה? על ספר חדש של הרמן ווק.
כחניך אסכולת "תורה עם דרך ארץ" התורה וההשכלה מתמזגים בו יחדיו.
באות ב' אנו מוצאים מכתב נהדר לדוד בן גוריון:
"הספקתי לקרוא חלקים גדולים של ספר הזכרונות שהואלת לשלוח לי עם הקדשה בחתימת ידך" "מעל לכל מדבר מתוך הספר, כמעט מכל עמוד בו, קולו של המנהיג שקם לדור הגדול הזה, אשר בלעדיו מי יודע אם היינו זוכים למה שניתן לנו. וקול הזה הולך ומתחזק מתחילת הספר ועד סופו. והמנהיגות לא רק מנהיגות מדינית היא, אלא מנהיגות לערכים לאומיים ואנושיים, אשר המה מקנים לעם ישראל את הזכות למדינתו, ולמדינה – את מקומה המזהיר בתולדות ישראל... בהערצה ובהוקרה נאמנה י. א. נבנצאל."
כאן אנו פוגשים את ד"ר נבנצאל הציוני, שבצעירותו בגרמניה עמד בראש הסתדרות הסטודנטים הציונים שם.
אנו גם למדים על ההערכה הגדולה ועל הקשר ההדוק שהיה בין בן גוריון ונבנצאל. בן גוריון שולח אליו אישית את ספר זכרונותיו בהקדשה אישית אליו ונבנצאל עונה לו בהערצה ובהוקרה נאמנה ומגדיר בצורה נפלאה את ערך הנהגתו של בן גוריון.
ומיד אחרי מכתב זה אנו מוצאים מכתב לבבי של ד"ר יוחנן באדר אליו. כאן זה היה הפוך: ד"ר נבנצאל שלח אליו את ספרו ובאדר ענה לו.
בדצמבר 1943 עלה יוחנן בדר לארץ ישראל והצטרף לאצ"ל
בדר היה ממייסדי "תנועת החרות" (בשנת 1948), שהפכה ברבות הימים לתנועת הליכוד, ועורך העיתון "חרות", והיה חבר הכנסת מטעם התנועה ברציפות מהכנסת הראשונה ועד הכנסת השמינית. הוא נודע בחריפות לשונו, והיטיב לעשות שימוש בכישרון הרטורי שלו בנאומיו בכנסת;
יחד עם יו"ר תנועתו, מנחם בגין, נחשב בדר לאחד הנואמים המבריקים בקדנציות הראשונות של הכנסת. ראש הממשלה, דוד בן-גוריון, נדרש לא מעט פעמים לתוכן נאומיו על מנת להשיב לטענותיו ולהגיגיו.
דוד בן-גוריון נהג לכנות את מנחם בגין "הג'נטלמן היושב לימינו של מר בדר".
והרי פלא גם בן גוריון מ"מפא"י" וגם בדר מ"הפורשים" ו"חרות" הם בידידות עמוקה עם ד"ר נבנצאל.
בדר חותם את מכתבו:
"בידידות אמת ד"ר יוחנן בדר"!
באות ג' אנו מוצאים, בין השאר, פתק קטן שמודיע ש"גשרי התקשר - קצין האפסנאות ממלחמת השחרור שאשתו נהרגה ברחוב בן יהודה" שאתו נלחם נבנצאל. גם חרדי, גם ציוני וגם לוחם במלחמת החרור, וגם "בן אדם" עם רגישות רבה לידידו מפני עשרות רבות של שנים שאשתו נהרגה ערב הקמת המדינה.
באות הזו אנו גם מוצאים התכתבות עם רבנים.
וכבר בולט שם שהמכתבים בשפות שונות: גרמנית, אנגלית ועברית שכן בן בית הוא בתרבויות השונות.
התמונה כבר ברורה
התיקים מכילים חומר רב מהשנים הראשונות בגרמנית. החומר משנים אלו, שנות השלושים, הוא חשוב ורב ערך ומחכה למחקר!
בשנים שלאחר כך כבר מתרבה יותר חלקן של האנגלית והעברית
לאורך התיקים אנו מוצאים, בכתב יד ובמכונת כתיבה, דברים שכתב ד"ר לאירועים משמחים כבר מצוה וחתונה, הן של ילדיו והן של מקורביו, וכן דברי הספד וזיכרון להולכים. הדברים תמיד מלאי תוכן יהודי רב.
גם תצלומים משפחתיים ישנם. כולל תמונות של ילדיו בילדותם כאשר הגאון הגדול, רבה של העיר העתיקה, רבי אביגדור נבנצאל שליט"א היה לבוש במכנסיים עד לברך.
גם מכתבים מאישים חתומים בכתב ידם, כמו מכתב בחתימת ידה של פולה בן גוריון.
אלפי מסמכים, מכתבים ופריטים נלווים!!
לא נחקר דיו!! חומר רב ששמור לחוקרים!!
מצבים משתנים, ובאופן כללי טוב.