מכתב הגאון רבי שלמה יהודה רפפורט אב"ד טארנאפאל חתן בעל 'קצות החושן'

מכתב הגאון רבי שלמה יהודה רפפורט אב"ד טארנאפאל חתן בעל 'קצות החושן'

המכתב נשלח אל "החכם השלם החוקר ... מוהר"ר מאיר, המעוטר בשם הכבוד דאקטאר קייזערלינג, רב ואב"ד לאחב"י במדינת שווייץ".

במכתבו הוא מפליג בשבחו של הנמען אשר "למד לפניי זה עשר שנים בין שאר הלומדים סוגיות בתלמוד ומדרשים בעיון נמרץ", ובעיקר משבחו על מאמריו וחיבוריו שפרסם, על אשר "נגלה בהם רוב אהבתו לעמינו, וזה דבר יקר בימינו, אשר החוקרים אודות תולדות ישראל וביחוד המחברים מבני בריתנו, רובם ככולם וכמעט אין נקי מזה, ישישו כי ימצאו חסרון בדוי מלבם הנספח אל איזה קדמון נכבד או גם אל כמה קדמונים על פי השערות שזורות כקורי העכביש, - וכ"ת שמח בהפך למצוא תמיד מעלות יקרות אל קדמונינו, כאשר היו להם באמת ובתמים".

מכתב זה נשלח כהמלצה על הנמען, כשעל הפרק עומדת הצעת רבנות שהוגשה לפניו, והשי"ר כותב: "ולכן תקוותי חזקה כי משמרתו משמרת הרבנות תהיה לתועלת ולכבוד על עדתו הנכבדה... כי מגמתו תהיה תמיד להחזיק ולא להרוס ח"ו בנין התורה הכתובה והמסורה... וגם להפיץ חכמה בישראל... כי נחוצה לנו ביותר בעת הזאת...".

מכתב היסטורי זה מהווה בעצם מעין הצהרת-כוונות אותנטית ביותר של רבי שי"ר עצמו. במידה רבה זו הצהרת הכוונות וחשיפת העמדה של אותה קבוצת הוגים ואנשי מחשבה, יראי שמיים ותורנים, שנופם פנה אל תנועת ההשכלה.

התאריך בשולי המכתב.

הגאון רבי שי"ר [שמואל יהודה רפפורט] זצ"ל (תק"ן-תרכ"ח), נולד בלבוב ב-1790 למשפחת רפפורט המיוחסת. אביו, ר' אהרון חיים רפפורט, היה תלמיד חכם, וחינך את בנו בחינוך יהודי מקובל. בגיל צעיר החל ללמוד ש"ס ופוסקים ועד מהרה הוכר כעילוי. עד גיל עשרים לא עסק כלל בתחומים אחרים ובחכמות חיצוניות. כעילוי זכה לשידוך חשוב, וב-1810 נשא לאישה את בתו של ר' אריה ליב הלר בעל "קצות החושן".

הוא המשיך להיות סמוך על שולחן אביו עד 1817. בשנים אלה החל לגלות את עולם ההשכלה, תחילה בלימוד "מורה נבוכים" ואחר כך בלימוד גרמנית וצרפתית ובקריאת ספרות לועזית. ב-1816 נדפסו חידושי תורה שלו בסוף החיבור של חותנו, "אבני מילואים".

כיהן כאב"ד טרנופול ובפראג עד לפטירתו.

מצב טוב. בעקבות כתם רטיבות דהו מספר מילים.