הגמרא בה למדו גאוני ישראל! הגאון בעל 'שואל ומשיב'; תלמידו רבי מענדיל זילבער; האדמו"ר רבי יהודה ליבר האלברשטם

הגמרא בה למדו גאוני ישראל! הגאון בעל 'שואל ומשיב'; תלמידו רבי מענדיל זילבער; האדמו"ר רבי יהודה ליבר האלברשטם

מסכת יומא, ראש השנה. למברג, 1863 תרכ"ג.

לכל מסכת שני שערים. הראשון צבעוני מקושט.

"שאלה שלוחה.... מאת הצעיר הח"מ אל הנשר הגדול הגאון המפורסם הבקי הנפלא.... מרן יוסף שאול הלוי נאטענזאהן נר"ו יהל עד ביאת הגואל... הכ"ד הצעיר המשתחווה להדום רגליו מקטני תלמידיו הק' מענדיל זילבער".

"זה הספר שייך להנגיד המפורסם נדיב ואיש תבונות.. מו"ה יצחק...".

"זה הספר שייך להרב הגאון הצדיק חו"ב סיני ועוקר [הרים]... כש"ת מו"ה יודא ליבר".

"הק' מרדכי...".

חותמות הגאון רבי יהודה ליבר האלבערשטאם, נכד הרב הצדיק משינאווע.

חתימה: הק' מאיר זאב פריעדמן.

השער המקושט של מסכת ראש השנה פגום, וכן הדפים הראשונים בה.

רבי יוסף שאול הלוי נתנזון (ה'תק"ע,  1810 – ליל כ"ז באדר א' ה'תרל"ה,  3 במרץ 1875) היה רבה של למברג, מן הבולטים בקרב המשיבים בעולם היהודי בזמנו.

נולד בברז'אן שבגליציה, בן בכור לרבי אריה לייביש נתנזון מחבר הספר "בית אל". אמו הייתה בתם של הרב דב בעריש הלפרין ומרים בתו של רבי מרדכי זאב אורנשטיין רבה של למברג (היא לבוב). בשנת ה'תקפ"ה נישא לבת דוד-אמו, הרב יצחק אהרן הלוי איטינגא, חתנו של רבי מרדכי זאב. לאחר נישואיו התגורר בלמברג ולמד עם גיסו רבי מרדכי זאב איטינגא.

בשנת ה'תרי"ז (1857) התמנה כרבהּ של למברג, ובמהרה נודע כאחד מגדולי ההלכה שבדורו, עקב ידיעותיו הרחבות בתלמוד וספרי הפוסקים. כרב עסק גם במעשי צדקה וחסד, וייסד בית תבשיל בעירו, שבו נהג לאכול מדי פעם עם העניים. הוא לא לקח משכורת מהקהילה עבור משרת הרב.

הרב נתנזון כתב חיבורים רבים, חלקם עם גיסו, הרב מרדכי זאב הלוי איטינגא, שיחסיהם עלו על שרטון בפולמוס מצות מכונה. ספרם "מפרשי הים" על ספר "ים התלמוד" קיבל הסכמות מהרב מרדכי בנט ומהרב משה סופר, החת"ם סופר. 

רבי מענדל זילבר היה מגדולי התלמידים של השואל ומשיב. בספרו של השואל ומשיב יש תשובה יפה אל הגאון רבי מענדל.