יקר המציאות, תשובה ארוכה ודרוש בהלכות מקוואות מהמופלא שבדיינים הגה"ק שלמה ליב טאבאק בעל הערך ש"י

יקר המציאות, תשובה ארוכה ודרוש בהלכות מקוואות מהמופלא שבדיינים הגה"ק שלמה ליב טאבאק בעל הערך ש"י

...שלום וכ"ט לכבוד ידידי מחותני התו"ש ובקי כש"ת מוהר"ר פישל נ"י

שאלתו קבלתי עש"ק סמוך לקבלת שבת ועיינתי היום, ואין כאן מקום לקבל ארוך וצדקתו דבריו במה שחשש שאם יעשה סתומה וכו'.

 

הגאון המובהק מופלא שבדיינים מו"ה ר' שלמה ליב טאבאק ראב"ד דק"ק סיגעט נולד לאביו הרבני רבי פסח צבי טאבאק ז"ל, ויגדל הילד ויגמל, והנער נער מיד נראו בו סימני טהרה, וכי זרע ברך הוא, ומיד בהחלו רוח ה' לפעם בו, הקדיש עתותיו, ושקד על לימוד ותפלה, ומכל תהלוכותיו נראה כי זרע קודש הוא.

כאשר בא בימים חשקה נפשו ליסע למרחקים, ונסע לק"ק אוהעל לישיבת הגה"ק הייטב לב ולמד שם בהתמדה רבה, גם במאדע בבית מדרשו של הגאון המובהק רבי אברהם ליב אב"ד בערעגסאז, ולא יאומן כי יסופר גודל התמדתו וחשקתו לתורת ה'.

בשנת תרי"ח כאשר נתקבל לכאן הגה"ק מרן הייטב לב אמר להקהל שרוצה שיבחרו ב' דיינים, דיין אחד יבחר הוא ודיין השני יבחר הקהל והוא נתן עיניו בתלמידו הגאון הקדוש בעל הערך ש"י, ונבחר בהסכמת כל הקהל והיה ראב"ד בסיגעט לערך נ' שנה עד יום פטירתו (מספר זכרון לראשונים)

על הספר ערך ש"י קיבל הסכמות מגדולי דורו, הגה"ק משינאווא, הקדושת יום טוב מסיגעט, והמהרש"ם מברעזאן. הקדושת יום טוב כותב עליו: "והנה אם אמנם כי מאז ומעולם מנעתי ומשכתי את ידי מליתן הסכמה מכמה טעמים הכמוסים עמדי, ואף גם כי הספר הזה אין צריך להסכמתי כי הדברים בעצמן יתנו עידיהן אשר יש בו תועלת רב לכל יושבי על מדין, אולם גודל אהבתי אל כבוד הגאון הנ"ל העיר אותי לצאת מחוץ לגדרי"

הגאון האדיר רבי מאיר אריק הוגדר: "הנודע ביהודה היה הפוסק בדור האחרון, ואח"כ היה החתם סופר, ואח"כ הבית שלמה מסקאהל, ואחר כך רבי שלמה דיין הוא הפוסק הדור!"

האחים הקדושים העצי חיים מסיגוט והרה"ק רבי יואל מסאטמאר קיבלו הוראה מהגאון הערך ש"י.

בכ"ט בכסלו תרל"ה נפטרה אשתו הראשונה, והוא נשא לו לאישה את מרים רובין, בתו של הדיין והמקובל הרב צבי אריה רובין, מחבר "אמרי בינה" על שיר השירים.

בשנת תרס"ח בחודש טבת חלה את חליו אשר נפטר בה, וקודם עליתו לשמים צוה לבניו שלאחר פטירתו אל יספידו אותו שום נברא כי לא בא לידי מדה זו וכן לא יעשו שום פרסום קלא, לא יכתבו לשום מקום ולא להודיע מיתתו לשום אדם. ביום י"א טבת נפטר לדאבון כל ישראל, ונחשכו המאורות.