סוכת שלום - ספר קבלה ותיקונים מאת האדמו"ר רבי אליהו גוטמאכר מגריידיץ - ירושלים, תרמ"ג

...

סוכת שלום - ספר קבלה ותיקונים מאת האדמו"ר רבי אליהו גוטמאכר מגריידיץ - ירושלים, תרמ"ג

הספר הראשון שנדפס בדפוס הירשנזון, כולל "איגרת הקודש", על ארץ ישראל כמרכז תורני ליהודי העולם

סוכת שלום חיבור קבלי מאת הגאון הקדוש המקובל האלוקי רבנו אליהו גוטמאכר זיע"א (תקנ"ו-תרל"ה), נשיא ארץ ישראל, ראש וראשון לחובבי ציון מעוררי שחר הגאולה הפועלים למען תחיית עם ישראל בארצו, ונשיא ישיבת "סוכת שלום-שנות אליהו", אשר נודע בכוח קדושתו ובגודל מופתיו.

הספר כולל תיקונים, תפילות וחידושים באופנים של פנימיות התורה.

בסוף הספר נדפסה "איגרת הקודש" מאת המחבר, ובה הוא מציע את תכניתו המופלאה בדבר יישוב ארץ ישראל והפיכתה למרכז רוחני לכל יהודי הגולה - יסוד שיטתו הרוחנית.

ספר מיוחד מאוד וחשוב ביותר. מהדורה ראשונה. ש. הלוי, ספרי ירושלים הראשונים 429.

זהו הספר הראשון שנדפס בדפוסו המפורסם והחשוב של רבי יצחק הירשנזון זצ"ל. ספר ביכורים זה מגלה את דרכה הרוחנית והציבורית של משפחת הירשנזון כולה.

מצב טוב, דף מנותק, בלאי בשול למספר דפים, כריכה חדשה.

חותמות בעלות של רבי חיים דוד (פריסיאדו) סורנאגה, ראב"ד עדת הספרדים בירושלים (נפטר בכ"א טבת תרע"א 1911) בנו של רבי אליהו מרדכי סורנאגה ואביו של רבי וידאל אליהו מרדכי סורנאגה סגן נשיא כוללות העדה הספרדית בירושלים. על מצבת רבי חיים דוד בהר הזיתים נכתב: "ווי לארעא דישראל דחסרא גברא רבה... הרב הגדול מעוז ומגדול שלשלת יוחסין ראש אב"ד מקודש סבא דמשפטים עמד בפרץ מסר עצמו על קדוש ה' כק"שת חיים דוד סורנאגה זצ"וקל".

חותמת בעלות של הרב עמרם אבורביע (י"ז באדר תרנ"ב מרץ 1892[1] - ז' בטבת תשכ"ז דצמבר 1966) היה דיין ורב ראשי לעדה הספרדית בפתח תקווה. נולד בטטואן שבמרוקו הספרדית לרב שלמה אבורביע (משפחה שמקורה מקסטיליה שבספרד) וליוכבד לבית כלפון. לאביו היה בטטואן בית מדרש שנקרא "מדרש שלמה" ולאחר שעלה החזיק בביתו בעיר העתיקה בירושלים ישיבה בשם "אור זרוע".

עלה ממרוקו לארץ ישראל בשנת תרס"ו (1906)  המשפחה קבעה מושבה בעיר העתיקה בירושלים. למד בישיבת "טובי ישבעו" של עדת המערביים ולאחר מכן עבר לישיבת פורת יוסף. היה תלמידו של הרב יוסף חיים הכהן, ששימש ראב"ד ונשיא של עדת המערביים בירושלים. הוסמך לרבנות ולדיינות על ידי מורו ולימים נשא לאשה את בתו רבקה. נולדו להם חמישה בנים ובת. הרב אבורביע שילב תורה ומלאכה. בשותפות עם ידידו הרב יוסף שלוש, ראש עדת המערביים בירושלים, ניהלו בית מסחר לספרים ולתשמישי קדושה בעיר העתיקה ובהמשך בשכונת מחנה יהודה בירושלים. הם עסקו בהוצאה לאור של ספרי קודש ובמשלוח ספרי תורה ליהדות צפון אפריקה ולגלויות נוספות. במקביל היה ר"מ בישיבת "פורת יוסף" שבעיר העתיקה ומגיד שיעור בישיבת "שערי ציון" מיסודו של הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל, שימש גם כשוחט ובודק. כשלושים שנה שימש דיין בהרכב בית הדין של עדת המערביים בירושלים, בראשות הרב בן ציון אברהם קואינקה. בשנת תר"פ (1920) נמנה הרב אבורביע עם מייסדי שכונת בית וגן בירושלים. בשנת תרפ"ז (1927) יזם את בניית בית הכנסת "אור זרוע" בשכונת נחלאות, שכלל בית מדרש בראשותו. בשנת תרפ"ט (1930) נבחר לחבר הוועד הפועל של עדת המערבים בירושלים. בשנת תרצ"ג (1933) מונה לשד"ר לארצות צפון אפריקה מטעם כולל ועד העדה. בשנת תשי"א (1951) לאחר פרישתו של הרב עובדיה הדאיה מתפקיד הרב הספרדי של פתח תקווה נבחר הרב אבורביע לתפקיד, לצדו של הרב האשכנזי, הרב ראובן כץ. מסר שיעורים בבתי כנסת במרכז העיר: בית ישראל, אוהל חיים ובית אברהם (מכונה "בית הכנסת הגדול לספרדים") שנוסד על ידו. בשבתות מסר שיעורים גם בשכונות נוספות. היה חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל ויו"ר המועצה הארצית של ארגון רבני עדות המזרח.נפטר בפתח תקווה בז' בטבת תשכ"ז (1966).