חדושי הרשב"ץ - עותק מיוחס רבני צפת - רבי שמואל העליר - רבי אברהם אליעזר הלוי מירושלים - רבי אברהם ליב זילברמן - ...

חדושי הרשב"ץ - עותק מיוחס רבני צפת - רבי שמואל העליר - רבי אברהם אליעזר הלוי מירושלים - רבי אברהם ליב זילברמן - רבי רפאל זילברמן אב"ד צפת - ליוורנו, תק"ה - מהדורה ראשונה.

חדושי הרשב"ץ. פסקי מסכת נדה, וחידושי מסכת ראש השנה ופירוש יפה למסכת קנים מאת רבינו הרשב"ץ. ליוורנו, תק"ה - מהדורה ראשונה.

לד דף, מצב טוב, פגעי עש בשול, כריכה רופפת ובלויה חסרה בחלקה, בלאי קצוות, קרע בדף השער ללא חסרון

בדף השער חתימת בעלות בכתב יד קודשו של הגאון הרב שמואל העליר ראב"ד צפת.

בדף השער חתימת בעלות בכתב יד קודשו של רבי אברהם אליעזר הלוי מירושלים.

חותמות בעלות שונות של  רבי אברהם ליב זילברמן, ראב"ד ור"מ צפת והמושבות

חותמות בעלות של הרב רפאל זילברמן ראב"ד צפת

 

הגאון רבי שמואל העליר (תקמ"ו-תרמ"ד), גאון בתורה, בקי בחכמות העולם ובחכמת הרפואה, נתגדל בבית "החוזה מלובלין" ועלה בעצתו לארץ ישראל. כיהן כרבה של צפת במשך ששים שנה (לתולדותיו ולתולדות הישוב בצפת, יצא הספר "הרב המנהיג והרופא" – צפת, תשמ"ט).

חתימת רבי אברהם אליעזר הלוי מירושלים פוסק, עלה בצעירותו לירושלים (לפי גליס - נולד בירושלים), תלמיד החיד"א, הספד שלו על החיד"א נדפס בספר "שבולים בודדות" לדיינרד. יצא בשליחות לאיטליה והיה רב בטריאסט בשנת תקסא. בספריה הלאומית ישנו כתב יד שלו 'ספר מנהגי תפלה וקריאה של קהילת טריאסט'..

רבי אברהם יהודה ליב זילברמן [תרמ"ט – תש"ח], רבה הראשי של צפת במשך שלושים שנה, ונכדו של הרב רפאל זילברמן, שכיהן כרבה הראשי של עדת האשכנזים בצפת. לאחר פטירת סבו מונה הרב זילברמן כממשיכו ברבנות צפת והוא בן 28 שנים בלבד. הרב זילברמן המשיך את המסורת של שושלת הרבנים לבית זילברמן ושימש כשליחם של אדמו"רי בויאן להדליק את ההדלקה על גג ציון קברו של רשב"י בל"ג בעומר. ב-תרע"ד השתתף ב'מסע הרבנים' במושבות. בצפת כיהן הרב זילברמן כרבן של שתי הקהילות – הספרדית והאשכנזית, למרות שבחותמתו שלפנינו הוא מתואר כ'רב ודומ"ץ לעדת אשכנזים בעה"ק צפת תובב"א'. (ראה גם: אוצר הרבנים 1107).

רבי רפאל זילברמן [תקצ"ט-תרע"ח, 1839-1917], ראב"ד צפת. אשר נודע בחכמתו ובגדלותו בתורה ואף הטורקים הכירו בחכמתו והעניקו לו את התואר "חכם פאשה". המשיך את מסורתו של אביו רבי מרדכי רבה של צפת, ושימש כשליחם של אדמו"רי בויאן שהחזיקו בחזקת ההדלקה על גג ציון קברו של רשב"י בל"ג בעומר. פסקי הדין הם בענייני זכויות בדירות ובמקרקעין.