תשובה הלכתית-מדעית ארוכה ]כ150- מילים[ ונדירה בכתי"ק מרן החזון איש ב אשרי האיש שעמלו בתורה – מכתב ד"ת כולו בכתב יד ...

תשובה הלכתית-מדעית ארוכה ]כ150- מילים[ ונדירה בכתי"ק מרן החזון איש ב אשרי האיש שעמלו בתורה – מכתב ד"ת כולו בכתב יד קודשו של מרן החזון איש זלה"ה, עם חתימתו הק' פעמיים! משני עברי הגלויה – בני ברק תשי"א | 1951

תשובה הלכתית ארוכה, נדירה ומעניינת. כולה (למעלה ממאה וחמישים מילים) בכתב יד קדשו ובחתימתו המלאה

.']מעבר לדף[ של גדול הדור מרן רבי אברהם ישעיהו קרליץ בעל ה'חזון איש

התשובה עוסקת במושג ההלכתי 'ריחא מילתא' ]-האם לריח יש ממשות ולכן ריח של איסור שדבק בדבר

המותר יכול לאסור אותו, או שאין בו ממשות ואינו אוסר; למעשה זו היא מחלוקת בגמרא בין האמוראים רב

ולוי ומחלוקת להלכה בין רש“י לר“ת[. החזון איש בשיטתו הייחודית יורד לשורש העניין ולתכונותיו הטבעיות

ומחלק בין שני סוגים של ריח, האחד ריח שהופך לאדים וחודר למאכל הסמוך אליו ומשפיע לא רק על חוש

הריח של האדם אלא גם על חוש הטעם, וישנו ריח שאמנם מבשם את המאכל, אך משפיע רק על חוש הריח.

החזון איש קובע במכתב שלפנינו: "ואמנם רק מינים מיוחדים יש להם סגולה הזאת ]להשפיע גם על חוש

הטעם[, וכמון ]סוג תבלין[ יש לו סגולה זאת, ושאר בעלי הריח אין בכחם להבלע בזולתם ליתן טעם לחיך רק

."לאף

החזון איש מעולם לא למד כמובן את מדעי הטבע ובוודאי שלא ערך מחקרים על סוגי תבלינים ריחניים, אולם בכח

תורתו הקדושה ידע לרדת לשורשי חכמות טבע המאכלים וטבע החושים, שהרי ליכא מילתא דלא רמיזא

.באורייתא

התשובה ממוענת אל מר שלמה גלוברמן מתל אביב, וכדרכו בקודש מרן החזון איש פותח וחותם את מכתבו

בלשונו הזהב, ובמקום שם הנמען כותב החזו“א: "אשרי האיש שעמלו בתורה יחי' לאויט"א" ובסיום המכתב

הוא חותם: ”שלו' רב באהבה וכבוד א"י". בגב המכתב מופיע שמו המלא של הנמען וכן חתי"ק המלאה של

."החזו“א: ”השולח: אי"ש קרליץ, זכרון מאיר

מבדיקה אלקטרונית שערכנו, החידושים שבמכתב שלפנינו לא נדפסו בכל ספרי החזון איש ואף המכתב עצמו לא

נדפס בספרי אגרותיו. המכתב נדפס רק בשנים האחרונות כבדרך אגב בספר הזכרון לרבי אהרן אדלר 'בית אהרן :

אגרות הרמ"ה' )בני ברק, תשס"ג( תחת ההגדרה "אגרות תורניות אשר עדיין לא ראו אור ממרן החזון איש

.זללה"ה". לפנינו המכתב המקורי הנדיר עם החידושים היחודיים

מרן רבי אברהם ישעיהו קרליץ ]תרל"ט-תשי"ד[, הנודע על שם ספריו כבעל החזון איש, גאון וצדיק בקי בכל

מכמני התורה. נודע כבעל מופת שמילה מברכותיו לא שבה ריקם והמונים היו משחרים לפתחו לקבל את ברכתו.

בט"ז בתמוז תרצ"ג עלה החזון איש יחד עם רעייתו לארץ ישראל, כאן התקבל עד מהרה כאחד מגדולי הדור

)בעקבות איגרת שהריץ רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי מווילנא לארץ ישראל בה הודיע לעם היושב בציון ש"עלה ארי

מבבל"(. החזון איש נחשב לגדול מנהיגי הציבור החרדי בארץ ישראל ומתווה דרכו בתקופה הסוערת שלאחר קום