שטר פרוזבול קדום בחתימת קדשם של שלושת גדולי צפת

שטר פרוזבול קדום בחתימת קדשם של שלושת גדולי צפת

מסמך היסטורי-הלכתי נאה. שטר פרוזבול שנעשה בערב שנת השמיטה תרפ"ה, על ידי בית דין צדק האשכנזים בצפת והמושבות, בחתימת יד קדשם של שלושת אבות בתי הדין של צפת וחותמת בית הדין. צפת, אלול תרפ"ד [1924].

השטר נעשה עבור ממונה כולל וויז'ניץ ר' יוסף צבי גייגער, וחתומים עליו רבה של צפת הגאון רבי אברהם יהודה לייב זילברמן; הגאון רבי אפרים ויינגוט ממלא מקומו ברבנות צפת ומגדולי רבני פולין וארץ ישראל; וראב"ד צפת וירושלים "הצעיר ישועה פלאג'י ס"ט".

הגאון רבי אברהם יהודה לייב זילברמן [תרמ"ט-תש"ח], רבה הראשי של צפת במשך שלושים שנה, ונכדו של הרב רפאל זילברמן, שכיהן כרבה הראשי של עדת האשכנזים בצפת. הרב זילברמן המשיך את המסורת של שושלת הרבנים לבית זילברמן ושימש כשליחם של אדמו"רי בויאן להדליק את ההדלקה על גג ציון קברו של רשב"י בל"ג בעומר.

הגאון רבי אפרים שרגא וינגוט זצ"ל, אב"ד צפת. יליד העיירה ריסעשיץ בפולין. בשנת תרע"ט, והוא כבן שלושים בלבד, התמנה ביחד עם הגרא"ל זילברמן והגר"נ אתרוג לכהן כרבני העיר צפת. למרות מעמדו הרם, היה בורח מהכבוד והיה מתהלך בצידי הדרכים, בכדי שלא להטריח אנשים. כדי שלא יכבדוהו, היה נוהג להקיף הרחובות ולהאריך הדרך, כדי לא להטריח אנשים לקום לכבודו. בעל האמרי אמת זיע"א  ביקר בביתו כשביקר בארץ הקודש בשנת תרצ"ו.

הגאון רבי ישועה פאלאג'י [תר"ל-תש"ו], כיהן שנים רבות כחבר וראש בית-הדין בצפת. רוב רבני צפת בדור שאחריו היו מתלמידיו. בשנת תרצ"ז בערך עבר לירושלים. חתנו רבי אברהם נעים שחרור, מחכמי ירושלים וצפת, כיהן כשד"ר כוללות צפת. על קברו שבהר הזתים נחקק: "פה נגנז ארון הקדש אור התורה והחכמה סבא דמשפטים מרביץ תורה ברבים כמ' ורמ' דעיה"ק צפת"ו ראב'ד מקו' לעדת הספרדים בירוש' תו' כמוהרר' ר' משה ישועה פלאג'י זיע'א"

הנמען ר' יוסף צבי גייגר [תר"ל – תש"ד],  נולד בצפת, לטודרוס גייגר ולחוה בת הרב משה חר"ג, שהיה חבר בית הדין בצפת ומנהל הכולל האוסטרו-הונגרי בעיר. בילדותו למד בתלמוד תורה ואחר כך בישיבות בצפת. התמנה לוועד אגודת "בני ציון", שהוקמה על ידי שמואל שולמן, ועסקה בעידוד עלייה והתיישבות בצפת. בנוסף, מונה לממונה של כמה כוללים בצפת ובהם כולל אנטיניא.

מפרט: [1] דף, 20 ס"מ.

מצב; טוב מאוד. סימני קיפול.