מכתב היסטורי רב ערך מאגודת הרבנים בפולין אל המהרי"ץ דושינסקי, בחתי"ק הרבי מפאביניץ

מכתב היסטורי רב ערך מאגודת הרבנים בפולין אל המהרי"ץ דושינסקי, בחתי"ק הרבי מפאביניץ

באם תווסד ע"י ממלכת אנגליה איזה מן ממשלה יהודית... אין עצה כי אם לפנות 
בדרישה לממלכת אנגליה... באיזה אופן שיהיה תשאיר לעצמה הרשות לעכב

מכתב בעל תוכן היסטורי חשוב, מאת 'אגודת הרבנים בפולין', בחתימת יד קדשם של גדולי הרבנים בפולין ובראשם הרה"ק רבי מנחם מענדל אלתר מפאביאניץ בנו של השפת אמת ואחיו של האמרי אמת מגור. ורשה, תרצ"ז [1937].

המכתב נשלח אל "הרב הראשי לקהלות אשכנזים וחסידים בארץ הקודש" הגאון רבי יוסף צבי דושינסקי. וחתומים עליו גדולי רבני פולין ראשי 'אגודת הרבנים': הרה"ק רבי מנחם מענדל אלתר מפאביאניץ בן השפת אמת; ראב"ד ורשה הרב שלמה דוד כהנא; הגאון רבי ראובן יהודה נייפעלד הי"ד רבה של נובידבור; והגאון רבי יצחק מאיר קַאנַאל, סגן יושב ראש אגודת הרבנים.

תגלית היסטורית: במכתב אנו נחשפים לתכניתם הבלתי ידועה של אגודת הרבנים בפולין לחבל במנדט שהתנועה הציונית אמורה לקבל על ארץ הקודש. "עפ"י הצעת אחד מגדולי ישראל הכי חשובים ממאורי הגולה" מתכננת אגודת הרבנים לשלוח מכתב אל מלכת אנגליה ולבקש ממנה שענייני הדת בארץ ישראל יישארו גם לאחר הקמת מדינת ישראל בידי ממלכת אנגליה!! עד היום היה ידוע על התנגדותם האקטיבית של הקנאים מחוגי המהרי"צ דושינסקי להקמת המדינה, לפנינו רעיון בלתי מוכר של מנהיגי אגודת ישראל, השותפה במוסדות הציוניים, לצמצם את סמכויותיה של מדינת ישראל שטרם קמה ולהשאיר לעד את הנושאים הדתיים בידי המנדט הבריטי.

מפרט: [1] דף, 27 ס"מ. בלאנק רשמי. כתיבת יד סופר. חתי"ק הרבנים וחותמות אגודת הרבנים.

מצב; טוב-טוב מאוד. סימני קיפול.

..............................................< /p>

האדמו"ר רבי מנחם מנדל אלתר מפאבניץ [תרל"ח – תש"ב], בנו הצעיר של ה'שפת אמת' ואחיו של ה'אמרי אמת' מגור. מראשי יהדות פולין בין המלחמות. כיהן כיושב ראש אגודת הרבנים בפולין, וכחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. כידוע, בתקופת השואה חיפשו הגרמנים במיוחד את האדמו”רים והמנהיגים היהודים, לאחר הכיבוש הנאצי חיפשו אותו הגרמנים והכריזו פרס של 20,000 מרק על ראשו וזמן מה הצליח להסתתר מהם בלודז'. הוא סירב ללכת לעבוד בבית החרושת של "שולץ", מקום בו עבדו רבנים ואדמו"רים רבים, משום שדרשו ממנו להסיר את זקנו. בביוגרפיה קצרה שנמצאה בארכיון רינגבלום נאמר עליו כי "היה ידוע בכל העולם כחכם גדול וצדיק, בעל אופי חזק ותקיף בדעתו". נספה יחד עם כל בני משפחתו במחנה ההשמדה טרבלינקה.

הגאון הרב שלמה דוד כהנא [תרכ"ט-תשי"ד]. ראב"ד ווארשא ופולין כולה, ורבו האשכנזי של הרובע היהודי עד נפילת הרובע בתש"ח. את תורתו קנה בישיבת וולוז'ין מפי רבי חיים הלוי סולובייצ'יק והנצי"ב מוולוז'ין, ובכולל הפרושים בקובנה ונסמך לרבנות בידי רבי יצחק אלחנן ספקטור. נודע בעיקר בשל פעילותו להתרת עגונות מלחמת העולם הראשונה ועגונות מלחמת העולם השנייה, ולכן דבק בו השם 'אבי העגונות'. לפי דבריו, התיר עוד במהלך המלחמה כ-3,000 מעגונות מלחמת העולם השנייה, ומעולם לא אירעה תקלה על ידו והבעל חזר בחיים לאחר מכן.

הגאון רבי יצחק מאיר קַאנַאל [תרכ"ב – תש"ב], היה רב בבלאשקי ובוורשה, סגן יושב ראש אגודת הרבנים בפולין, מהחברים הבולטים בוועד הרבנים בוורשה. למד אצל רבי ישראל יהושע מקוטנא, והוסמך על ידו לרבנות. נסע לאדמו"ר רבי יהודה אריה ליב אלתר מגור ואחריו לבנו רבי אברהם מרדכי אלתר. כיהן כרב בליאשקי הסמוכה לקאליש, ובשנת תרפ"ג מונה על ידי נציג אגודת ישראל בקהילת ורשה כחבר ועד הרבנים בוורשה. בזיווג שני נשא את פייגא שיינדל בת רבי אריה לייבוש רוקח בנו של רבי יהושע מבעלז

הגאון רבי ראובן יהודה נייפעלד [תרכ״ט-], רבה של נובידבור, מגדולי חסידי אלכסנדר. בגיל צעיר נסמך להוראה מהגאון ר׳ מאיר יחיאל הלוי מאוסטרובצה, מהגאון ר׳ אליהו חיים מייזל רבה של לאדז. בשנת תרנ״ד נתקבל לרב בעיר ראצונז פלך פלאצק, ובשנת תרס״ד בעיר נובידבור. הוא היה בין גדולי המשיבים בין רבני פולין. אישיותו הנפלאה, גדולתו בתורה ובחכמה, ודרך ניהולו את ענייני העיר הקנו לו הערכה והערצה בלתי מסוייגת מצד אנשי העיר. השאיר אחריו כתבים רבים בכל מקצועות התורה, ובהם כתבי יד של ספר ״שדה יהודא״ על גפ״ת ושו"ת, ״פרדס האגדה״ על דרוש, ״כרם יהודא" על אגדה ומאמרי חז"ל. 

הנמען הגאון רבי יוסף צבי דושינסקי [תרכ"ח-תש"ט], מכונה: מהרי"צ דושינסקי - מגדולי התורה הנודעים בדורו. כיהן ברבנות בגאלאנטא ובחוסט, שם גם עמד בראשות ישיבות שהיו מהגדולות והחשובות בארצות הונגריה. בשנת תרצ"ג עלה לארץ ישראל ומיד הוטלה עליו העטרה, לכהן פאר כרב הראשי לעדה החרדית בירושלים ומנהיג היהדות החרדית בארץ ישראל. התנגד לשותפות עם הוועד הלאומי וכנסת ישראל, וקרא ליציאה מאורגנת מגופים אלו. כן התנגד למגבית כופר הישוב, ולרכישת בשר ממערכת השחיטה שתחת הרבנות הראשית. באלול ה'תרצ"ז (בתקופת המכתב), השתתף בכנסייה הגדולה השלישית שהתקיימה במרינבד שבצ'כוסלובקיה, ונמנה כחבר במועצת גדולי התורה.