מכתב נדיר בכתי"ק וחתימות האדמו"ר מנאראל זיע"א. בני ברק, תשל"ו

מכתב נדיר בכתי"ק וחתימות האדמו"ר מנאראל זיע"א. בני ברק, תשל"ו

מכתב מוקדם, נאה ונדיר. כולו בכתב יד קדשו, חתימתו וחותמו, ועל גבי נייר מכתבים אישי של האדמו"ר מנאראל הרה"ק האדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל שפירא שכונה 'זקן האדמו"רים' בדורו. בני ברק, תשל"ו [1976]. מכתבים מאתו הינם נדירים.

המכתב ממוען אל אגודת ה'עזרת תורה' באמריקה ובו בקשה לעזרה עבור נישואי חתן וכלה עניים בני טובים ממשפחות מיוחסות שבירושלים, ששמם נקוב במכתב. הרבי הקדוש מסיים את מכתבו הנאה בברכות פרנסה חשובות: "בברכה שיקוים בנו הפסוק 'אפס כי לא יהיה בכם אביון, ותיוושע ציון וירושלים, וימלא ה' משאלות לבנו לטובה אמן... הק' חיים מאיר יחיאל שפירא". 

האדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל שפירא [תרס"ז-תשס"ז], רב ואב"ד נאראל בגליציה. לאחר השואה שימש כאדמו"ר בניו יורק ולאחר מכן בבני ברק ובשנותיו האחרונות כונה "זקן האדמו"רים".

ביוגרפיה: סבו הרה"ק רבי שלום ריינמן, היה רב העיירה נאראל וסבו מצד אמו היה של הרב שמואל אהרן רובין מקארטשין, מחבר הספר "בית אהרן" על הלכות גיטין ועוד ספרים. מצד אמו אמו הייה נכד רבי שלום רוקח (שר שלום) ראשון שושלת חסידות בלז. נקרא על שם אבי אמו, רבי חיים מאיר יחיאל שפירא מרדיכוב. בשנת ה'תרצ"ב נישא לפערל רבקה, בתו של האדמו"ר רבי משולם זלמן יוסף מטופורוב, שהיה חתנו של האדמו"ר אהרן פרלוב מקוידנוב. בנארול נולדו להם ארבעה ילדים. אחד נפטר בצעירותו, שניים נרצחו בשואה ורק אחד נותר.

רבנותו: בשנת ה'תרפ"ג נסע לראשונה לעיירה בעלז אל קרובו האדמו"ר ר' ישכר דב רוקח (הזקן) מבעלז. שנים ספורות לאחר מכן, כשנפטר סבו, הוכתר תחתיו רבי חיים מאיר יחיאל לרבנות העיירה. הוא קיבל סמיכה מהרב מנחם זמבה ועוד. גם לאחר הכתרתו הוא המשיך ללמוד אצל רבנים. קיבל תורה מהרב הרצ'לי בק בעיר לויביטש, ומהרב דוד מנחם מאניש באב"ד מטרנופול, אצלו למד גם פסיקה מעשית. בל"ג בעומר ה'תרצ"א החל לפסוק, על פי הוראתו של האדמו"ר רבי אהרן רוקח מבעלז. בשנת ה'תש"י היגר לארצות הברית. בשנת ה'תשל"ב עלה לישראל והתיישב בבני ברק, שבה הקים את בית מדרשו. 

מפרט: [1] דף, 26 ס"מ. בלאנק רשמי. הכל בכתי"ק הרבי, חתימה וחותמת.

מצב; טוב מאוד. סימני קיפול.