Please note that offer can not be canceled after submission!
All sale at the opening price of 10 USD!!!
|
LOT 276:
תבונה ח"א, כתב עת תורני שי"ל בעריכת האון רבי ישראל סלנטר. זהו כתב העת התורני הראשון שהופץ במזרח אירופה. ...
more...
|
|
|
Sold for: $70 (₪250)
Price including buyer’s premium and sales tax:
$
89 (₪317.72)
Calculated by rate set by auction house at the auction day
Start price:
$
10
Buyer's Premium: 23%
More details
VAT: 18%
On commission only
|
תבונה ח"א, כתב עת תורני שי"ל בעריכת האון רבי ישראל סלנטר. זהו כתב העת התורני הראשון שהופץ במזרח אירופה. [ממל- קניגסברג, תר"ך - תרכ"א].
חתימת בעלות של הג"ר משה פינקל בן הסבא מסלבודקא.
הגאון רבי משה פינקל - מראשי ישיבת כנסת ישראל בסלבודקה ובחברון (תרמ"ד - תרפ"ו 1884-1925), בנו של "הסבא מסלבודקה" רבי נתן צבי פינקל, וחתנו של ראש הישיבה הגאון רבי משה מרדכי אפשטיין. נודע כאחד המופלגים שבעילויי ולמדני ישיבות ליטא, וכונה "עילוי שבעילויים". רבי חיים הלוי מבריסק הפליג במעלת למדנותו והבנתו העמוקה. רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק שהתפעל מלמדנותו, צפה לו עתיד מזהיר בעולם התורה, ואמר כי הוא עתיד להיות ה"קצות החושן" של הדור הבא. בשנת תרע"ג החל להשמיע שיעוריו בישיבת סלבודקה. בחודש אדר תרפ"ה עלה לארץ ישראל, ונמנה בין ראשי ישיבת "כנסת ישראל - סלבודקה" בעיר האבות חברון. נפטר בחול המועד סוכות תרמ"ו, בשנת המ"ב לימי חייו, ובחיי אביו הגדול [ידועים הסיפורים על שליטתו המוסרית של הסבא מסלבודקה על רגשותיו, והתמודדותו עם האבל הכבד בימי החג]. מסורת היא במשפחתו כי לצד גאונותו המופלגת בנגלה היו לו מהלכים בתורת הנסתר ועמד בקשר עם הגאון המקובל בעל ה"לשם". בנו היה הגאון המופלא רבי דוד פינקל (מתלמידי ומקורבי הגרי"ז מבריסק והגרא"ז מלצר), ובתו היתה הרבנית מרים ברוידא, אשת הגאון רבי שמחה זיסל ברוידא ראש ישיבת חברון וחבר "מועצת גדולי התורה".
לא מופיע בספרייה הלאומית.
קד, עמ'.
מצב; נקבי עש, כתמים.
תבונה ח"א, כתב עת תורני שי"ל בעריכת האון רבי ישראל סלנטר. זהו כתב העת התורני הראשון שהופץ במזרח אירופה. [ממל- קניגסברג, תר"ך - תרכ"א].
חתימת בעלות של הג"ר משה פינקל בן הסבא מסלבודקא.
הגאון רבי משה פינקל - מראשי ישיבת כנסת ישראל בסלבודקה ובחברון (תרמ"ד - תרפ"ו 1884-1925), בנו של "הסבא מסלבודקה" רבי נתן צבי פינקל, וחתנו של ראש הישיבה הגאון רבי משה מרדכי אפשטיין. נודע כאחד המופלגים שבעילויי ולמדני ישיבות ליטא, וכונה "עילוי שבעילויים". רבי חיים הלוי מבריסק הפליג במעלת למדנותו והבנתו העמוקה. רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק שהתפעל מלמדנותו, צפה לו עתיד מזהיר בעולם התורה, ואמר כי הוא עתיד להיות ה"קצות החושן" של הדור הבא. בשנת תרע"ג החל להשמיע שיעוריו בישיבת סלבודקה. בחודש אדר תרפ"ה עלה לארץ ישראל, ונמנה בין ראשי ישיבת "כנסת ישראל - סלבודקה" בעיר האבות חברון. נפטר בחול המועד סוכות תרמ"ו, בשנת המ"ב לימי חייו, ובחיי אביו הגדול [ידועים הסיפורים על שליטתו המוסרית של הסבא מסלבודקה על רגשותיו, והתמודדותו עם האבל הכבד בימי החג]. מסורת היא במשפחתו כי לצד גאונותו המופלגת בנגלה היו לו מהלכים בתורת הנסתר ועמד בקשר עם הגאון המקובל בעל ה"לשם". בנו היה הגאון המופלא רבי דוד פינקל (מתלמידי ומקורבי הגרי"ז מבריסק והגרא"ז מלצר), ובתו היתה הרבנית מרים ברוידא, אשת הגאון רבי שמחה זיסל ברוידא ראש ישיבת חברון וחבר "מועצת גדולי התורה".
לא מופיע בספרייה הלאומית.
קד, עמ'.
מצב; נקבי עש, כתמים.
