מרכז שטנר 3 קומה א' גבעת שאול ירושלים, ישראל
רבי יחיאל מיכל טוקצ'ינסקי נולד במינסק בשנת תרל"ב. בהיותו בן עשר עלה ארצה, והתיישב בירושלים בביתו של זקינו הגה"צ ר' משה פיזיצ'ר. התחנך בת"ת וישיבת 'עץ חיים'. בשנת תר"ן נשאה לאשה את בתו של ר' בנימין בייניש ב"ר שמואל סלאנט, רבה של העיר, ממנו לא זז עד סוף ימיו.
עם פטירת חותנו בשנת תר"ס הצטרף להנהלת ישיבת 'עץ חיים', ובשנים הראשונות כיהן גם כמגיד-שיעור בישיבה. מאז ועד יומו האחרון, הקדיש את כל מרצו לטובת הישיבה בפרט ולטובת העיר בכלל. הוא יזם את 'יציאת' הישיבה לעיר החדשה ['מחנה יהודה'] ופתיחת סניפים שונים בעיר של 'חדרים', כפי שמתואר רבות בארכיון שלו. נוסף לכך השתתף רבות בייסוד השכונות שמחוץ לחומה, וגם על כך ישנו תיעוד רב בארכיון. אחד מהחידושים בארכיון שהיה מעורב ראשו ורובו בייסוד העדה האשכנזי ביפו משנות תרנ"ה ואילך, בפרט בייסוד השכונות נוה צדק ונוה שלום: הן בפן הגשמי והתכני ובפרט בצד הרוחני: שליחת רבנים ואנשי רוח והנהגה.
בחזור לישיבה בירושלים: יזם כמה יוזמות חדשות לשפר ולייעל את רמת הלימודים: הצליח להשפיע על הגביר ר' זליג פרסיץ ממוסקבה לתרום בכל שנה 500 רובל למתן-פרסים לתלמידים מצטיינים, אח"כ הגיע לידי הסכם עם הגביר ר' רפאל שלמה גוץ בעת ביקורו בירושלים שיקדיש קרן-קיימת' לטובת מצטייני הישיבות בירושלים.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, ועמה נחתו על העיר צרות צרורות, הקדיש את רוב מרצו לטובת בני-הישיבה, ועל כך נותרו תעודות מרתקות בארכיונו. השתתף בייסוד 'איחוד כל בתי הת"ת והישיבות' להצלת קיומם; סייע רבות להרב יהונתן בנימין הורביץ ואחרים בייסוד 'בתי תבשיל', והתרים סכומים עצומים לעזרת המלמדים . יחד עם הרבנים: ר' זרח ברוורמן ור' נחום רגזניצקי יסדו 'ישיבת בחורים' לבחירי כל הישיבות, חילקו בניהם את הרצאת השיעורים וסיפקו להם שתי ארוחות ליום.
מיד אחרי הכיבוש הבריטי, בחורף תרע"ח, השתתף בייסוד 'ועד הרבנים המאוחד' והיה חבר פעיל בו, וכשבא 'ועד הצירים' הוזמן אל ד"ר חיים וייצמן יחד עם יתר חברי ועד הרבנים כדי לברר את השאלה: כיצד לאחד את כל העדה היהודית תחת הדגל הציוני. בישיבה מתוחה זו היה הדובר בשם הרבנים והביע את דרישתם בתור תנאי לשיתוף היהדות החרדית: או שההסתדרות הציונית תשאיר את הטיפול בחינוך לגורמים ציבוריים אחרים, שינהלוהו לפי השקפתם, וכך יובטח החופש לקיום חינוך תורני מכובד.. כן השתתף באסיפות המוקדמות לייסוד 'הוועד הלאומי' ואף באספה המכוננת הגדולה, כאחד מ-17 נבחרי היהדות החרדית בשליחות כל הרבנים! אלא שלא נמצאה שפה-משותפת בין שני האגפים, ואיחוד כל היהודים לא יצא לפועל; ועל פרשייה מרתקת זו נמצא חומר רב בארכיון.
יבולו הרוחני: עוד מנעוריו פרסם מאמרים רבים בעיתונות שבארץ ובחו"ל בעניינים תורניים, יישוביים וציבוריים, וכמעט בעל כת"ע התורניים. כן היה מגדולי המומחים למנהגי ארץ-ישראל, ודלה והשקה רבות מרבני וזקני העיר, ובעקבות זאת יזם פרסום 'לוח-ירושלים' שנתי, את הוצאתו החל משנת תרס"ה, לוח שניתן לומר שהוא גולת כותרתו. מאותה שנה ואילך, החל לפרסם חיבורים נחוצים ושימושיים: טהרת ישראל, הלכות שביעית, תקופת החמה, בין השמשות, עם טבלאות רבות לזמני היום, ספר היומם לשאלת קו-התאריך. כן היה מעורב בשאלת קביעת יום הפורים בשכונות החדשות שהחלו להיבנות מחוץ לחומה, ופעל רבות בבירור ההלכתי לשאלה מסובכת זו. ואחרונים חביבים ספריו המונומנטלי: 'גשר החיים' על הלכות אבילות ו'עיר הקודש והמקדש'. נפטר בחודש ניסן תשט"ו.
על כל אלה ועוד, קיבל עשרות מכתבי-תורה מחכמי ורבני הדור, שרובם ספונים בארכיונו העשיר שחלקו מוצג לפניכם בקטלוג זה.
המכירה הסתיימה
|
פריט 2:
אוסף טיקוצ'ינסקי: הזמנה היסטורית מאת ה'אמרי אמת' מגור. ירושלים, כסלו תש"ג [1942]. עם סדר היום למעמד
עוד...
|
|
|
נמכר ב: $320 (₪1,088)
₪1,088
מחיר פתיחה:
$
300
הערכה :
$500 - $800
עמלת בית המכירות: 22%
מע"מ: 17%
על העמלה בלבד
|
אוסף טיקוצ'ינסקי: הזמנה היסטורית מאת ה'אמרי אמת' מגור. ירושלים, כסלו תש"ג [1942]. עם סדר היום למעמד
הזמנה מודפסת על גבי נייר מכתבים הנושא את לוגו האדמו"ר מגור, וחתומה בדפוס על-ידי האדמו"ר הרה"ק רבי אברהם מרדכי אלתר בעל ה'אמרי אמת'. הרבי מזמין את מקבל המכתב לכינוס הרבנים המפורסם בחורבת רבי יהודה החסיד.
עם: כנוס רבני א"י. סדר היום למעמד התפילה.
בראשית שנת תש”ג [שלהי 1942], לאחר שהחלו להגיע לארץ ישראל השמועות הראשונות על רצח יהודי פולין, כונסה ביוזמתו של ה'אמרי אמת' (ובסיוע בנו ה'לב שמחה') ובשיתוף כנסת ישראל והרבנות הראשית לישראל עצרת זעקה, צום ותפילה בבית הכנסת 'החורבה' בירושלים. לעצרת היו שותפים מרבית הרבנים בארץ ישראל. ה'אמרי אמת' שהיה ראשון הנואמים הקריא את דבריו מתוך הכתב: "צריך לעורר רחמי שמיים... צריך להתחזק בעצמנו... צריך לקוות להשם יתברך על הישועה השלימה". על העצרת העיבה היעדרותו של הרב דושינסקי, גאב"ד 'העדה החרדית' וממנהיגי 'אגודת ישראל' בארץ, שהחרים את הכינוס וקבע יום צום נפרד, וזאת מתוך התנגדות לשיתוף פעולה עם גופים ציוניים וחילונים. הדבר יצר קרע ומשבר פנימי מתגלגל בתוך אגודת ישראל. מה שהוביל, כשנה לאחר מכן, לפרישתה המוחלטת של העדה החרדית מאגודת ישראל.
מזעזע לקרוא את דברי הרבי בהזמנה שלפנינו. כאמור, בשלב זה של השואה כבר מסתננות לארץ הידיעות המרות-ממוות על השמדתם השיטתית והטוטלית של יהודי אירופה. הלב עדיין מסרב להאמין, אך הרבי בפיקחותו המפורסמת יודע אל-נכון מה קורה. מהמכתב זועק צערו הבלתי נתפס של הרבי 'ראש גולת אריאל', שכמעט כל משפחתו וחסידיו שם, בעמק הבכא, בגיא צלמוות, כולם שם! בנו הבכור 'הממשיך', בנותיו, כלותיו, נכדיו, ניניו ורובו של קהל חסידיו שנמנה בכמאה אלף איש 'ויוותר יעקב לבדו'. וכה כותב הרבי במכתבו המצמרר שלפנינו: “הידיעות הנוראות והאיומות ממצב היהודים בפולין... מאלץ אותי... לקיים את 'לך כנוס' ולבקש את כ"ת שליט"א להשתתף באסיפת רבנים... ביום א'... שעה 12, בביה"כנ ר' יהודה החסיד... לזעוק ולעורר רחמי שמים... להתאחד ולהתייעץ למען הצלתם. ידידכם השרוי בצער אברהם מרדכי אלטר".
[1] דף נייר, 22X14 ס"מ. נייר מבריק. נתון במעטפה מקורית רשמית של הרבי מגור, המעטפה חתומה ומבוילת ונושאת את שם הנמען בכתב יד.
מצב טוב מאוד. סימני קיפול, והשתקפות דיו קלה, כתוצאה מקיפול הדוק.
עם:
כנוס רבני א"י בביה"כ חורבת ר' יהודה החסיד. קונטרס מיוחד שנדפס לרגל כנוס כללי של רבני ארץ ישראל אדמורי"ם וראשי ישיבות לעורר את בני ישראל יושבי ארץ ישראל לבכי ומספד על בית ישראל ועל עם ה' שנפלו בחרב הצר הצורר. ירושלים . תש"ה , ( 1945 ) . 15 , [ 1 ] עמ' . 15 ס"מ . כולל סדר הכנוס, פרקי תהלים, תפלות לעלוי נשמת הנרצחים וסדר וידוי . מצב טוב מאוד
תפריט נגישות
