מקבץ נדיר של [9] הזמנות נהדרות ממשפחות גדולי ירושלים של מעלה

מקבץ נדיר של [9] הזמנות נהדרות ממשפחות גדולי ירושלים של מעלה

מקבץ נדיר הכולל [9] הזמנות מעוצבות לחתונה, מאת חשובי המשפחות בירושלים של מעלה, וחלקם אף מאת מנהיגי ירושלים עצמם! 

עצם התופעה של הזמנות לנישואין לא הייתה תופעה רחבה. ואילו כאן אוסף הכולל [9] הזמנות, כולם ירושלמיות, מסלתה ושמנה של העיר. 

יש כאן חידושים היסטוריים, בריתות נישואין שאינם מוכרים גם אצל היסטוריוני ירושלים. מיקום מגוריהם, שהרי, על פי רוב סעודת הנישואין הייתה נערכת בבית ההורים. אוסף זה הוא חשוב ביותר לגנאלוגיים המחפשים קשרי-משפחה אצל משפחות היישוב הישן.

חידוש בגרפיקה: רוב ההזמנות נדפסו באותיות מוזהבות או צבעוניות, בצירוף ציורים שונים. צורת הדפים אף היא מרהיבה-עין, - מכרטיסים קטנטנים, דפים מתקפלים ועד עמודים גדולים.

פירוט חלקי של ההזמנות:

1: הרב האדר"ת רבה של ירושלים, לחיתון בנו רפאל לוי.

2: הרב יוסף חיים זוננפלד, אב"ד 'עדה החרדית', מחתן את בנו אליהו מרדכי עם בתו של ר' מנחם נתן אוירבאך, הרב מנחם נתן אויערבאך מרבני העיר, נכדו של בעל 'אמרי בינה'.

3: ר' מנחם נתן מחתן את בתו שפרה עם אברהם בן עם העסקן ר' זרח ברנט מיפו.

4: חתונת הרב שלמה זלמן זלזניק [לימים ראש ישיבת עץ חיים] עם שרה בת ר' יצחק חגיז, חסיד חב"ד שעלה מוויטבסק.

5: יעקב יצחק ב"ר ישעיה חשין עם גיטל לאה ב"ר משה העלר (סעמניצר). ר' ישעיה היה מנקיי הדעת בירושלים, ור' משה כיהן כרבה של העיירה 'סמניץ' (הונגריה). בשנת תר"ן עלה ירושלימה והיה לתלמידו של מהרי"ל דיסקין. הוא אשר ייסד את וועד 'משמרת הקודש' להזהיר את הציבור על עירובין, מעשרות וחינוך. נפטר ב-תרפ"ח.

6: הרב מרדכי יהושע קרויזר מחתן את בנו יצחק עם שרה יודלביץ. בבחרותו למד ר' מרדכי יהושע אצל הנצי"ב בוואלוז'ין, ועלה ירושלימה, ולמד בישיבת 'אוהל משה'. נישא לחיה בת ר' שמחה סולובייציק – נינו של רבי חיים מוולוזי'ן. גר בשכונת 'גבעת שאול', והרביץ תורה בבית יתומים 'דיסקין'. כיהן כש"ץ בימים נוראים אצל רבי יצחק זאב אב"ד בריסק.

7: רבי אברהם אהרן לעווי חתן רבי מרדכי שלאנק, מחתן את בנו ר' שמעון יוחנן עם אסתר בת ר' יחיאל דוד דייטש. רבי אברהם אהרן היה בן בתו של רבי אברהם אהרן דייטש מרודניץ. רבי מרדכי שלאנק היה מיקירא קרתא דשופריא: תלמיד מובהק לרבי עקיבא איגר וחת"ס, והיה יד-ימינו של האחרון. בסוף ימיו עלה ירושלימה, וצאצאיו היו מראשי היישוב. ר' יחיאל דוד היה בנו של ר' שמעון דייטש שהיה מתלמידי החת"ס. אחרי פטירת רבו עלה ירושלימה, והיה ממניחי היסוד לכולל הונגריה. ת"ח עצום.

8: ר' צבי ב"ר אשר לעמיל בהגאון הצדיק רבי נחום שאדיקר, מחתן את בנו ר' אברהם אלחנן עם מינא לאה בת הגאון הצדיק ר' דוד בהר"ן.

9: נישואי נחום נפתלי בן ר' שלום כסאר עם 'סעדה' בת ר' שלום יצחק לוי. הרב שלום כסאר מחשובי חכמי תימן בעיר. בעלייה הראשונה מתימן ב-תרמ"ב עלה ארצה עם משפחתו בגיל שש. מרוב תלאות וצרות חזר אביו תימנה, וקירב אותו ר' יחיא צארם, שהיה לרבו המובהק. למד אותו תורה ומלאכה. ולאחר נישואיו התפרסם כסופר סת"ם מומחה. סירב לקבל על עצמו שררה בציבור, ורק אחרי פטירת מורו התחיל להרביץ תורה בבתי הכנסת התימנים בשכונות 'נחלאות'.

לימים חיפש דירת מגורים מסודר, והתחשק לרכוש דירה בשכונת 'שערי חסד', כמובן שהממונים סרבו לקבלו, אך ר' שלום לא השלים עם ההחלטה. הוא פנה לרבי חיים ברלין והלה מסר לידו מכתב-המלצה חמה עבור ממונים שיקבלוהו. ולמרבה הפלא הוא התקבל כאחד 'התושבים' "אשכנזי" לכל דבר, עד כדי כך שצירך את חתימתו לכתב-ההכתרה עבור רי"מ חרל"פ.

ר' שלום יצחק היה בנו של רבי יחיאל הלוי ראש רבני צנעא. ר' שלום נלד ב-תרנ"א, למד תורה מפי אביו. עלה ארצה ב-תרפ"ג. תיכף החל להרביץ תורה אצל עדות תימניות. ב-תרפ"ה נתכהן כרב ראשי לקהילת התימנים, ובד בבד נתמנה ע"י הרבנות לחבר בית-הדין הרבני בירושלים. הקים כמה ישיבות לעדתו. חיבר ספרים רבים.

סה"כ [9] דפים. גדלים שונים.

מצב כללי טוב-בינוני. כתמי זמן. קיפולים וקמטים. קרעים זעירים בשולי מספר הזמנות.