סדרי טהרות ב' חלקים. האדמו"ר מראדזין. מהדורות ראשונות. ספר שעמד במרכז פולמוס סוער

סדרי טהרות ב' חלקים. האדמו"ר מראדזין. מהדורות ראשונות. ספר שעמד במרכז פולמוס סוער

משניות כלים ואהלות ערוכות בסגנון של מסכתות התלמוד, מאת האדמו"ר רבי גרשון חנוך העניך ליינער מראדזין. יוזפוף תרל"ג – פיעטרקוב תרס"ג [1873-1903] מהדורות ראשונות. שני כרכים, עותקים נאים עם שוליים רחבים. הגהה מעניינת בכתב יד . עדות בכתב-יד על חיבורים שלמים שכתב המחבר, אשר אינם ידועים כיום.

יצירת ענק של הגאון האדמו"ר מראדזין שהחל לחברה בגיל צעיר מאד. האדמו"ר נודע לימים כמחדש מצוות התכלת בציצית.

על משניות סדר טהרות אין גמרא לא בתלמוד הבבלי ולא בירושלמי (מלבד למסת נדה), חיבור זה מסודר כמו גמרא ממש, המשנה ואחריה "גמרא" וסביבם פירושי המחבר מעין פירוש רש"י ותוספות שעל הגמרא. עם מסורת הש"ס ועין משפט.

ה"שואל ומשיב" וגדולי הדור נוספים, רבי יצחק אלחנו ספקטור, רבי שמעון סופר ועוד, כתבו הסכמות נלהבות לספר. בין נותני ההסכמות היה גם רבי בצלאל הכהן מווילנא. לאחר תקופה קצרה יצא בית הדין בווילנא ובראשו רבי בצלאל הכהן כנגד המחבר וספרו, שמא יחשב ברבות הימים לחלק מן התלמוד. המחבר האדמו"ר ואנשיו השיבו בדברים, והעניין הפך לפולמוס נרחב.

המחבר לא התפעל מהאיסור של רבני ווילנא, והמשיך לחבר את החלק השני, על מסכת אהלות, ולהכינו לדפוס. אמנם הוא לא הספיק להדפיסו בחייו. לחלק השני ניתנו הסכמות נלהבות מהרבה מגדולי ישראל, כך שלמעשה נראה בבירור שהאיסור של רבני ווילנא לא התקבל.

למרות זאת בחלק השני, נעשה שינוי קל. נדפס בכל עמוד בראשו 'ספר סדרי טהרות' ובתחתית העמוד 'מלוקט מדברי התנאים והאמוראים ז"ל'. דבר זה נעשה כפי שכותב בן האדמו"ר, על פי המלצת רבי חיים מבריסק. הבן כתב שהוא מצא פתקא כזו בין כתבי אביו, ואף שהוא לא ציווה להדפיס ככה, הוא עושה כך.

הרה"ק מראדזין דמות מופלאה, גאון בתורה בנגלה ובנסתר, חכם מופלג, בקי ברפואות ובכל חכמה, צדיק ובעל ישועות.

נולד בשנת תקצ"ט לאביו האדמו"ר רבי יעקב מאיז'ביצא בעל "בית יעקב" ובצעירותו התחנך בבית סבו מייסד השושלת רבי מרדכי יוסף ליינר בעל "מי השילוח" שהיה מגדולי תלמידי רבי שמחה בונים מפשיסחא. בהיותו בן כ"ב נבחר לרב בראדזין ובתקופה זו נאסר עקב הלשנה, אולם שוחרר לאחר זמן קצר, בשנת תרל"ח נתמנה לממלא מקום אביו באדמורו"ת איז'ביצא, הרחיב וביסס את החסידות ואלפים קיבלו את מרותו, אולם הוא עצמו סלד מכל גינונים חיצונים, סירב להתעטר בבגדי אדמו"ר ולהחזיק משב"ק צמוד על ידו.

יצירתו הראשונה סדרי טהרות בו ליקט בגאונותו העצומה כל מימרות חז"ל על סדר טהרות וסידרם כדרך השקלא וטריא של הגמרא ומסביב פירוש רש"י ותוספות. עשתה רושם עצום ואין כמעט דומה לה בספרות הרבנית. הוא הדין לגבי צביעת החלזון שעורר הרה"ק מראדזין, בימים קדמונים ידעו את סוד הצביעה בתכלת מדם החלזון, מנהג זה פסק בתקופת הגאונים, מאחר שלא ידעו לזהות את החלזון ומאז לא חודש עד ימיו.

הסט שלפנינו היה שייך לרבי שלמה אברהם רזכטע.

רבי שלמה אברהם רזכטא [רזעכטא] הגאון מאוזרקוב (תר"ג-תרפ"ח, אוצר הרבנים 18677), גאון וחסיד, מגדולי המשיבים בדורו, התכתב עם גאוני דורו. חיבר את הספר בכורי שלמה, שני כרכים, חידושי הלכות בש"ס ופוסקים [פיעטרקוב-ווארשא תרנ"ד-תרצ"א] עם הסכמות גדולי הדור. בספר נדפסו גם תשובות מרבנים רבים ובהם: רבי יוסף זכריה שטרן, רבי יצחק שמלקיש, האדר"ת, רבי מרדכי גימפל יפה, ה"שדי חמד" ועוד.

עם חתימות ידו וחותמותיו בשני החלקים. בחלק הראשון נדפס הסכמת בעל ה'שואל ומשיב' ושם הוא מקשה קושיא, ונשאר בצריך עיון גדול. ובעותק שלפנינו כתב רבי שלמה אברהם הערה בכתב ידו בצד הסכמה ובה הוא מיישב את השאלה, ואף מתפלא על הגאון המובהק מלבוב, שהשאיר את השאלה בצריך עיון גדול.

סטפנסקי, חסידות 434.

[א] מסכת כלים. יוזפוף, תרל"ג [1873]. [10] 544 עמ', 43 ס"מ. ללא דף המפה הנדיר בסוף הספר. עם שוליים רחבים.

[ב] מסכת אהלות. פיעטרקוב, תרס"ג [1903]. [8], 546 עמ', 38 ס"מ.

מסכת כלים בכריכת עור מקורית מעט פגומה. שני הכרכים במצב טוב מאוד.