ניצנים חממה- גליון הנחת אבן הפינה לקבוץ ניצנים. אלול תש"ה 1945. נדיר

ניצנים חממה- גליון הנחת אבן הפינה לקבוץ ניצנים. אלול תש"ה 1945. נדיר
גליון פנימי שיצא לאור בקיבוץ 'ניצנים-חממה' לרגל ירית אבן הפינה של יסוד הקיבוץ. גליון י' אלול תש"ה. הדפסת סנטסיל. "ביום החמישי ל' באב תש"ה לפ"ק הוא תשעה באוגוסט 1945 לספה"נ ירינו את אבן הפינה לבית זה, בנין מגורים ראשון לישובנו הקבוע ישוב קבוצת "נצנים" באדמת חמאמא".
בגליון שיצא לאור בעותקים בודדים תחת הסיווג "פנימי" לחברי הישוב שמנה בתקופה זו כ 70 חברים בלבד מופיעה סקירה נרחבת באשר ליסוד הקיבוץ :" אנחנו אנשי "נצנים" כחלק מהמחנה הציוני שמחנו להיות בין הכובשים ונעל על אדמת פלשת בין אשדוד ואשקלון ונפרוש את אהלינו... וכפר זה שאנו פותחים היום בבנייתו ישמש בית אחד מני רבים לקליטתם ולהפיכתם לבני המדינה העברית שלקראתה אנו חותרים...".
בגיליון התייחסות נרחבת לנספים בשואה שאך נסתיימה: "עלה הכורת על בית ישראל, קהלת שלמות נשחטו, הועלו על המוקד או חונקו בגזים מרעילים ע":י היטלר הצורר הגרמני...", והצהרות התקוממות לעתיד: "לא נתן את עצמנו לטבח, לא נהיה עוד נרמסים ומושמדים. נרימה את נס ההתגוננות... תהיה החלטת המחנה הציוני והישוב כולו איתנה- נמשיכה את המפעל... נרחיב ונחזק המסד לבנין הלאום".
ברוח המלווה את הגיליון ניתן לחוש בהתרגשות העצומה שליוותה את מקימי הישוב בראשיתו: "מזה עשר שנים אנו מצפים ליום הזה, מאז קמה הקבוצה בפולין כפלוגת הכשרה... לפני שש שנים עלו חברינו ארצה ויתקעו יתד במחנה זמני...נשמח כי בונים אנו בית בפינה יקרה זו- פינה של גבורה ישראלית קדמונית... היום הונח יסוד לכפר עברי באזור ה"אסור" כביכול... עוד ירונן ועוד ירוע לך אדמת חמאמה המתחדשת... אור לנו היום... חג לנו...חממה פותחת את שעריה לפליטי הגולה...".
קיבוץ ניצנים הוקם מאיחוד של מספר משפחות יוצאי רומניה ופולין שהגיעו לארץ כמעפילים בשנת 1939, הקבוצה התפרנסה מעבודה בפרדסים באזור בן שמן ובכפר מאיר והמתינה להזדמנות להקים יישוב עצמאי. לאחר שהוצעו לחברי הקבוצה שלוש נקודות התיישבות, הם בחרו באדמת קק"ל שנרכשה בשנת 1942 באזור ניצנים. היישוב היה מוקף בכפרים ערבים, כשהיישוב היהודי הקרוב ביותר היה באר טוביה שהיה מרוחק ממנו כ 8 ק"מ. בתכנית החלוקה נכלל הישוב בתחומי המדינה הערבית.
במלחמת העצמאות ב 14 במאי 1948 תקף הצבא המצרי את היישוב בטנקים ובארטילריה, שעה שלוחמי ניצנים היו מצוידים בנשק קל בלבד ורבים מהם מצאו את מותם בקרב. ואחרים נפלו בשבי בידי המצרים. סמוך לסוף מלחמת העצמאות בדצמבר 1948 כבש צה"ל את האזור מחדש, וכ 3 חודשים לאחר מכן הועתק היישוב לאזור המרוחק מהמקום המקורי במרחק כ- 3 ק"מ דרומה. סיפור היישוב שעמד על הקרקע כ 3 שנים בלבד ואנשיו מצאו את מותם במלחמת העצמאות הפך למיתוס, המלווה את תולדותיו, ותולדותיה של מדינת ישראל בכלל במשך כל שנות קיומה. בשנות ה 60 הוקם בקיבוץ ניצנים בית הנצחה לנופלים בקרב ניצנים במלחמת השחרור, בתכנונו של האדריכל נחום זולוטוב שאחיו בצלאל נהרג בקרב.
גיליון חשוב ונדיר שאיננו מופיעה בספריה הלאומית. ואיננו מופיע בקטלוג הספריות המאוחד ה ULI.
[1] 20 עמ'. 
גודל: 21x16 ס"מ. שער מעטפת מאויר. מאחור בול חתום מקורי שהודבק שעה שהבטאון נשלח.