תגלית: ספר 'שמע שלמה' לר"ש אלגאזי, עותק שני הידוע בעולם. [אזמיר, תכ"ג בערך]

תגלית: ספר 'שמע שלמה' לר"ש אלגאזי, עותק שני הידוע בעולם. [אזמיר, תכ"ג בערך]

* ספר שמע שלמה - דרשות על התורה, חלק דברים, מאת רבי שלמה אלגאזי אב"ד אזמיר. [איזמיר, דפוס אברהם גבאי, תכ"ג בערך]. נדפס בלא שער. מהדורה ראשונה ויקרת מציאות.

ספר שמע שלמה נדפס בשנת תי"ט, והוא מכיל דרשות על ארבעת חומשי התורה - בראשית עד במדבר. במשך מאות שנים לא ידעו על קיומו של חלק נוסף של הספר ובו הפירוש על ספר דברים (מלבד יחידי סגולה כדוגמת החיד"א). חלק זה לא נרשם בביבליוגרפיה העברית - לא ב'אוצר הספרים' של בן יעקב, בית עקד ספרים של פרידברג, וכן לא על ידי אברהם יערי ברשימתו 'הדפוס העברי באזמיר'. אפילו במהדורה הבאה של הספר (אמשטרדם, ת"ע; כרוכה ביחד עם העותק שלפנינו) לא נדפס על חלק דברים, ככל הנראה משום שהמדפיסים לא ידעו על קיומו. כיום ידוע על עותק בודד מאוסף מהלמן, השמור בספריה הלאומית. לפנינו עותק נוסף ונדיר, שני הידוע בעולם!

ספר זה מהווה עדות על קיום הדפוס באזמיר עוד בשנת תכ"ג. במשך השנים סברו חלק מהביבליוגרפים שהדפוס נסגר בשנת ת"כ בערך. בחלק שלפנינו מופיע בסוף הספר "מאמר עמוק... דרשתי יום פטירת הרב בעל ראש יוסף ז"ל" - הוא רבי יוסף אישקאפה, שנפטר בשנת תכ"ב. אם כן ברור שהספר נדפס לאחר מכן, בשנת תכ"ג בערך.

המחבר רבי שלמה אלגאזי [ש"ע - תמ"ג, 1610-1683], רבה של איזמיר. יחיד בדורו בעיון התורה (כעדות החיד"א). עוד כותב עליו החיד"א (ערך זקנת שלמה) "הרב הגדול מהר"ש אלגאזי הזקן המלומד בנסים... ושמעתי מזקני שער נוראות על הרב ז"ל... לפי שלמד תורה לשמה ולא נהנה בכבוד תורה". בן דורו רבי דוד קונפורטי בעל ה'קורא הדורות' כותב עליו "היה באזמיר הרב שלמה אלגאזי נר"ו רב מובהק בכל חדרי התלמוד ודרשן גדול... ואני בהיותי באזמיר למדתי בישיבתו-בחברתו".     בהיותו בן 25 עלה לארץ ישראל, ומונה לדיין בירושלים. כעשר שנים לאחר מכן חזר לאיזמיר לצורך הדפסת ספריו. הוא פתח שם ישיבה וכיהן ברב הקהילה. נודע במלחמתו בשבתי צבי ובחסידיו, והיה מהראשונים אשר חזו בעיני הבדולח את נטייתו המשיחית של ש"צ וניסו לעורר את כל רבני הקהילות נגדו. וכה כותב עליו רבי יעקב ששפורט "כל העם מקצה באיזמיר נמשכו אחרי המשיח מלבד י"א או י"ב אנשים ומכללם ...החכם כמוהר"ר שלמה אלגאזי... ורצו לשלוח בו יד ההמון וברח לו חוץ לעיר".

    בשנת ת"ל חזר לירושלים והיה מחכמי בית המדרש 'בית יעקב' שייסד רבי יעקב חגיז, ובשנת תל"ג אנו מוצאים אותו חותם על 'קבלת עדות' כראש בית הדין בירושלים. מספריו: אהבת עולם, גופי הלכות, הליכות א-לי, זקנת שלמה, יבין שמועה, לחם סתרים, מעולפת ספירים, רצוף אהבה, שמע שלמה, תאוה לעינים. החיד"א כותב כי ראשי התיבות של ספריו יוצרים את המילים "שלמה אלגאזי זלה"ה" והוא פלא. מתשובותיו נמצאות בספר בעי חיי לידידו רבי חיים בנבנשתי; פני משה לרבי משה בנבנשתי; בני אהרן לחתנו רבי אהרן לפפא; משפטי צדק לרבי שמואל גארמיזאן ובהרבה מספרי גדולי הדורות (אנציקלופדיה ארזי הלבנון עמ' 1745-1748).

גנזי ישראל מס' 884.

מב דף, 20 ס"מ. הגהות בכתב יד. בדף האחרון מופיעים שלושה כתרים, גלופות אופייניות מבית דפוסו של גבאי.

מצב בינוני. פגם בשוליים הפנימיים של הדף הראשון, עם פגיעה קלה בטקסט. נקבי עש. הדבקה בדף ד'. כתמי זמן ושימוש.

* נכרך יחד עם ספר שמע שלמה לרבי שלמה אלגאזי הנ"ל, על ארבעת חומשי התורה - בראשית עד במדבר. אמשטרדם, דפוס משה דיאש, [ת"ע]. מהדורה שניה. בשער ובין דפי הספר מספר חתימות של רבי משה חי פיג'וטו. חתימה אשכנזית (מחוקה) בדף השער.

חכם חי משה די פיג'וטו [נפטר תקע"ו], בעל ה'ויחל משה' (וינה, תקע"ד). בנו ותלמידו של חכם הלל חיים די פיג'וטו. משפחה עשירה ומיוחסת שהיגרה בשנת תצ"ב (1732) מליוורנו שבאיטליה לארם צובא היא חאלב שבסוריה. רבי משה חי היה מחותנו של המהר"ם גלאנטי שכתב עליו: "הדר הוא לכל חסידיו... החכם השלם הדיין המצויין רב ועצום חסין קדוש... אחד המיוחד שבהדר"ו... האיש משה גדול מאוד". על מצבתו נחקק: "מופת הדור והדרו ממשה ועד משה לא קם כמשה" (מצורף חומר אודותיו).

[2], סח דף. 28.5 ס"מ.

מצב בינוני. נקבי עש. כתמי זמן ושימוש. שני הספרים כרוכים יחדיו בכריכה עתיקה, פגומה ובלויה.