עותק אור העולם מרן החיד"א: מאמר קדישין. מהדורה יחידה. בשער חתי"ק החיד"א

עותק אור העולם מרן החיד"א: מאמר קדישין. מהדורה יחידה. בשער חתי"ק החיד"א

ספר מאמר קדישין, על שלחן ערוך חושן משפט, מאת רבי קים קדיש בן מוה"ר רבי קים קדיש. פראג, תקכ"ד [1764]. מהדורה יחידה.

העותק האישי של אור העולם מרן רבי חיים יוסף דוד אזולאי - החיד"א. בעמוד השער מתנוססת חתימת יד קדשו המצוירת: "הצעיר חיים יוסף דוד אזולאי ס"ט".

ספר מאמר קדישין, הינו ספר הלכתי קדום ונדיר, המצוטט כמקור חשוב בספרות ההלכתית. בשער: "קבעתי מסמורת והעמדתי בקיצור נמרץ פסקי הלכות מסמ"ע והש"ך וט"ז וכנסת הגדולה וצ"צ ועבודת הגרשוני ושב יעקב ופנים מאירות ושבות יעקב ואבן השהם ובית יעקב ותשובת ר"י הלוי אחיו של הט"ז ושאר תשובות, וגם אנכי הוספתי בנופך משלי...". בעמוד האחרון נדפסועשרים וארבע תקנות מפנקס ארבע ארצות דמדינת פולין. הספר מעוטר בהסכמות גדולי הדור: רבי יהונתן אייבשיץ, רבי יחזקאל לנדא בעל הנודע ביהודה, רבי יצחק הלוי הורוויץ אב"ד בראד, ועוד. ספר נדיר שלא הודפס שוב.

    המחבר רבי קים קדיש, היה תלמידו של רב י יהונתן אייבשיץ. הוא נולד לאחר פטירת אביו, ונקרא על שם אביו שאף הוא נקרא "קים קדיש". ישנה דעה שגם אביו נולד לאחר פטירת אביו ולכן נקרא בשם 'קדיש'.

מרן הרה"ק ר' חיים יוסף דוד אזולאי זיע"א - החיד"א [תפ"ד-תקס"ו], מגדולי הדורות הייחודיים שקמו בעם ישראל, שכל עם ישראל על כל פלגיו ועדותיו קרא אחריו: מקודש מקודש ושמו מוזכר בהערצה וסילודין עד עצם היום הזה. כל מקצועות התורה התאחדו בחיד"א למעין שלמות נדירה. הוא היה רב ופוסק, מקובל אלוקי, גאון מופלג, בעל זכרון פנומלי, מחבר עשרות ספרים בלשון צח, שד"ר מפורסם בכל אירופה.

    נולד לאביו הרה"ק רבי יצחק זרחיה אזולאי זיע"א (נכדו של המקובל האלוקי רבי אברהם אזולאי זיע"א בעל "חסד לאברהם") ולאמו הצדקנית מרת שרה בת המקובל הרב יוסף מביאלא מגזע הסמ"ע. מנערותו יצק החיד"א מים על ידיהם של גדולי החכמים והמקובלים בירושלים, והוא מוזכר כתלמידו של קודש הקדשים רבינו חיים בן עטר - ה"אור החיים" הקדוש.

    בשנת תקי"ג יצא במסע שליחות ראשון כשד"ר [=שלוחא דרבנן] מטעם קהילת חברון ומסעו נמשך קרוב לחמש שנים, בהן עבר בערי איטליה, גרמניה, הולנד, אנגליה וצרפת. במסע שליחות זו החל אור תורתו להפציע, ורבים וגדולים תהו על קנקנו והכירו בגדלותו, הופעתו הטביעה חותם ניכר בכל מקום הגעתו. כעשרים שנה לאחר מכן בשנת תקל"ג יצא שוב החיד"א לשליחות נוספת מטעם קהילת חברון. גם שליחותו השניה הטביעה חותם עמוק בכל המקומות בהם ביקר. בסוף מסע זה החליט לעקור דירתו ולהשתקע בליוורנו שבאיטליה, והדפיס שם את רוב ספריו.

    החיד"א היה מגדולי מחברי הספרים בכל הדורות, כתב למעלה מ-80 חיבורים, בכל מקצועות התורה, אשר מכל אחד מספריו נשקפת גאונותו ובקיאותו האדירה. ידוע במיוחד חיבורו " ברכי יוסף", ההולך וסובב על חלקי השולחן ערוך ואשר השפעתו רבה בתחום פסיקת ההלכה עד עצם היום הזה. ספריו התקבלו בכל תפוצות ישראל וזכו להערכה רבה. את רוב חיבוריו כתב תוך כדי טרדותיו ומסעותיו, כשבידיו ספרים מועטים. החיד"א התפרסם גם כחוקר והיסטוריון, בזכות ספרו הביבליוגרפי "שם הגדולים" ,

       החיד"א נפטר ונטמן בליוורנו, אך מכורח המציאות העלוהו לארץ ישראל להר המנוחות. הראשל"צ הרב מרדכי אליהו זצוק"ל סיפר על נסים גלויים שהתרחשו במהלך הבאת עצמותיו הקדושות ארצה. 

"שם באיטליא יש צדיק גדול אחד אשר  ע"י חיבוריו מבטל כל ספרי מינות ומי  יתן והיה לבבם של ישראל לשקוד על  ספרי החיד"א ואז לא יוכלו להזיזם  מאמונתם" (ה'נועם אלימלך' מליזענסק)

[2], א, ג-קנו דף . בדף הפורזץ מופיעים רישומי מספרים בלתי מפוענחים.

מצב טוב. כתמי זמן. חורי עש, בעיקר בשול הפנימי הלבן. כריכה וכמה דפים מנותקים חלקית.