תגלית: הגהות בכתי"ק ה'חפץ חיים' על ספרו לקוטי הלכות, שעדיין לא תוקנו!

תגלית: הגהות בכתי"ק ה'חפץ חיים' על ספרו לקוטי הלכות, שעדיין לא תוקנו!

* ספר ליקוטי הלכות על מסכתות מסדר קדשים: תמיד, תמורה, כריתות ובכורות. מאת רבן של ישראל הכהן הגדול רבי ישראל מאיר הכהן מראדין. פיעטרקוב, תרס"ט 1909. מהדורה ראשונה. 

כרוך עם:

* ליקוטי הלכות על מסכתות פסחים וחגיגה, מאת רבן של ישראל הכהן הגדול רבי ישראל מאיר הכהן מראדין. פיעטרקוב, תרס"ט 1909. מהדורה ראשונה.

בעותק שלפנינו מופיעים שני תיקונים בעצם כתב יד קדשו של המחבר. הגהות אלו תואמות את כתב יד קדשו של החפץ חיים בהערות שכתב על גבי ספריו. שתי ההגהות נוגעות לשורש העניין ומשנות לחלוטין את ההלכה הנדונה.  למרות שהחפץ חיים הגיה את שתי הטעוית שנפלו בהדפסה, התיקונים לא תוקנו עדיין בדפוס, הן מפני שהחפץ חיים לא הדפיס בחייו מהדורה נוספת, וגם במהדורה המפורשת שנדפסה שנים רבות לאחר מכן (ישראל, תשס"ה) עדיין לא תוקנו שתי הטעויות (ראה צילום מצורף).

ההגהה הראשונה היא במסכת תמורה, פרק ראשון, דף ה' עמוד א' בדפי הספר, בספר נדפס "הני כבר בהמות נינהו" והחפץ חיים תיקן בעצם כתי"ק: "הני כב' [כלומר: כמו שתי] בהמות" - מה שמשנה לחלוטין את פירוש העניין.

ההגהה השנייה אף היא במסכת תמורה, פרק ששי, דף טו ע"ב בדפי הספר. בספר נדפס "דרבי אליעזר סבר זה וזה גורם מותר" ומרן החפץ חיים שינה מילה אחת במקום "מותר" כתב: "אסור", מה שכמובן הופך את ההלכה לגמרי.

את ספרי ה'משנה ברורה' העוסקים בהלכות היום-יום הדפיס החפץ חיים במהדורות רבות כבר בחייו ובהן תיקן את הטעויות שנפלו במהדורות הקודמות. אולם את ספרו 'ליקוטי הלכות' שלפנינו, העוסק בהלכות התלויות בארץ, שהיו בדורו כהלכתא למשיחא [ה'חפץ חיים' חיבר את הספר מתוך רצון לחזק את לימוד סדר קדשים ושאר ההלכות שינהגו לאחר ביאת המשיח]  ולכן לא נדפסו מהדורות נוספות של החיבור וההגהות שלפנינו לא תוקנו מעולם.

קדשים: 32; 3-35; 3-38; 3-24 עמ’. 24.5 ס"מ.

מועד: 82 עמ', 24.5 ס"מ.

מצב טוב. כתמי זמן. נייר שברירי. הדבקת נייר בראש השער. כריכה מקורית. הדבקה בשדרה.