מכתב נדיר מהגרש"ז אוירבך בו ניכרת אצילות נפשו. ירושלים, תשי"ט

מכתב נדיר מהגרש"ז אוירבך בו ניכרת אצילות נפשו. ירושלים, תשי"ט

"כל נימי לבי רוגשים וגם עטי תרעד בכתבי למע"כ את

המכתב הזה וגם הנני מלא בושה וכואב להתחנן לפניו..."

מכתב נדיר וארוך [30 שורות] ששלח גדול הדור מרן הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך אל הגאון רבי יוסף אליהו הענקין, לאחר פטירת אחיו הגאון רבי אליעזר אויערבאך ראש ומנהל ישיבת המקובלים שער השמים, שנפטר בדמי ימיו. ירושלים, כ"ט תשרי תשי"ט [1958].

במכתב ניכרת אצילות נפשו המפורסמת של הגרש"ז אויערבאך, עד כמה קשה בעדו הדבר לבקש כסף מהזולת, למרות שהכסף הוא למען מצווה חשובה של השאת יתומים, אך מכיוון שמדובר בשארי בשרו קשה עליו הדבר עד מאוד, כפי שהוא כותב בעצמו במכתב: "כל נימי לבי רוגשים וגם עטי תרעד בכתבי למע"כ את  המכתב הזה וגם הנני מלא בושה וכואב להתחנן לפניו עבור בנו של אחי היקר והחריף ז"ל, אך מה אעשה כי מחויב אני בכך"?

הגאון רבי שלמה זלמן אויערבך [תר"ע-תשנ"ה], ראש ישיבת קול תורה ומגדולי פוסקי ההלכה של הדור האחרון. כונה פוסק הדור על שם פסיקותיו שהתקבלו ללא עוררין על ידי כל עם ישראל לכל פלגיו. כבר בהיותו בגיל 24 הוציא את ספרו 'מאורי אש' העוסק בעניין חשמל בשבת, ומאז נחשב לבר הסמכא הגדול ביותר בענייני הלכה וטכנולוגיה. פסקיו בהלכות שבת פורסמו על ידי תלמידו הרב נויבירט בספר 'שמירת שבת כהלכתה', שהפך עד מהרה לספר ההלכה האולטימטיבי של הלכות שבת. הגרש"ז התפרסם בצניעותו, בעדינותו ובמאור פניו. מעולם לא הסכים לשמש ברבנות רשמית. בהלווייתו השתתפו מאות אלפי אנשים.

[1] אגרת אויר. 28 ס"מ. הכל  בכתב ידו ובחתימתו.

מצב טוב. סימני קיפול. מעט כתמי זמן בשוליים.