דף כפול בגודלו !!! דרשה בכתי"ק ה'בן איש חי' הידוע כקמיע; ברכות עשירות שלא נראו כמותן
"והשי"ת ברחמיו ישפיע... שפע ברכה, רווחה והצלחה בכל מעשה ידינו,
ובכל עסקנו, ויפתח לנו את ידו הרחבה והמלאה העשירה והפתוחה אכי"ר"
כתב יד קבלי בעל תוכן חשוב ונדיר, עם ברכות מפורשות לעשירות ולשאר דברים, שלא נראו כמותן בכל כתבי ידו של הבן איש חי שהוצגו עד כה במכירות. כתה"י מתפרש על פני שני עמודים גדולים, [כפולים מהדפים הנפוצים של הבן איש חי], המחזיקים למעלה מארבע מאות מילים [!] בעצם כתב יד קדשו של גדול מקובלי בבל, הארי הח"י רבינו יוסף חיים מבגדאד. [בגדאד, ה'תר"כ 1860].
את הדרשה שלפנינו נשא מרן הבן איש חי ככל הנראה בשבת הגדול ערב פסח שנת תר"ך, בבית הכנסת הגדול בבגדאד [הדרשה נדפסה בשינויים בספרו]. לפנינו החלק הקבלי של הדרשה, העוסק בענייני דיומא - יציאת מצרים, בניסים הגדולים שאירעו אז לישראל ובאהבה הגלויה שהראה הקב"ה לבניו. בין הדברים כותב הבן איש חי עפ"י החיד"א, שיש לישראל דין בנים, וכמו שאב אפילו אם הוא כהן מותר לו להיטמא לבנו, כך כביכול הקב"ה בעצמו ירד למצרים הטמאה בכדי להציל את בניו.
בהמשך מספר הבן איש חי על יוקר גדול שהיה בעיר בגדאד יע"א באותה השנה, עד שהחיטים האמירו פי ארבע ממחירם הרגיל ומסיים הבן איש חי את הקטע הסגולי, בהיפוך המצב, בברכה ובהבטחה: "והנה עתה תהלת לא-ל יתברך שנמצאים חטים בעיר ובעז"ה מכאן ולהבא יהיו מצויים ביותר וגם יוזל השער , והשי"ת ברחמיו ישפיע לנו ולכל ישראל
שפע ברכה, רווחה והצלחה בכל מעשה ידינו,
ובכל עסקנו, ויפתח לנו את ידו הרחבה והמלאה העשירה והפתוחה אכי"ר" עכ"ל אות באות!
כל כתבי יד קדשו של הבן איש חי משמשים כקמיעות בדוקים ומנוסים לשמירה ולהצלחה ולכל העניינים, בפרט בנושא בו עוסק כתב היד. כידוע, שהבן איש חי נהג לסיים את מרבית דרשותיו בברכה הנפוצה [ה' ישמרנו ויצילנו אכי"ר], ויש הטוענים שזו הסיבה שכתבי יד קדשו של הבן איש חי התייחדו כקמיעות יתר על כתבי ידם של שאר גדולי דור. על אחת כמה וכמה כתב היד שלפנינו, בו מופיעות ברכות עשירות מפורשות כאלו, שלא נראו בשאר כתבי יד קדשו.
רבי יוסף חיים מבגדד [תקצ"ג-תרס"ט], בעל "בן איש חי" וגדול חכמי המזרח בזמנו. נולד לרבי אליהו חיים בן רבי משה חיים רבה של בגדאד. תלמידו של רבינו עבדאללה סומך. כבר בצעירותו נודע בגאונותו ובצדקותו. החל לדרוש בבית הכנסת הגדול והוא רק בן 26 , ומאז דרש שם מדי שבת ויום טוב במשך כחמישים שנה. בדרשותיו המיוחדות היו מתאספים אלפי איש לשמוע את דבריו המתוקים במשך ארבע וחמש שעות. נתפרסם כ" חד בדרא" בנגלה ובנסתר בכל קצוי תבל, ונודע בקדושתו הרבה. בשנת תרכ"ט נסע לארץ ישראל להשתטח על קברות הצדיקים, ואז נתגלה אליו מן השמים שהוא משורש נשמת בניהו בן יהוידע ועל שם כך קרא שמות לרבים מעשרות חיבוריו: בן איש חי, בן איש חיל, בן יהוידע, רב פעלים, עוד יוסף חי, ועוד.
[2] עמ'. 14X20 ס"מ. כתיבה אוטוגראפית אופיינית. תוכן מילים כפול מהדפים הרגילים של הבן איש חי.
מצב טוב-טוב מאוד. סימני קיפול. כריכת חצי עור חדשה ומפוארת, כיאה וכיאות לכתב יד קדוש זה.