תוכן חשוב: מכתב 'גדול הדור' רבי יונתן שטייף אל האדמו"ר רבי חנניה יום־טוב ליפא דייטש

תוכן חשוב: מכתב 'גדול הדור' רבי יונתן שטייף אל האדמו"ר רבי חנניה יום־טוב ליפא דייטש

מכתב הלכתי חשוב ועמוס בברכות, נכתב כולו [2 עמ'] בכתב יד קדשו ובחתימתו של הגה"ק רבי יונתן שטייף, מגדולי הפוסקים בדורו, שהגרי"מ פיינשטיין העיד עליו שהוא "גדול הדור". המכתב ממוען אל האדמו"ר מהעלמטץ הרה"ק רבי חנניה יום־טוב ליפא דייטש, מח"ס טהרת יו"ט. ברוקלין, תשט"ו [1955]. למיטב בדיקתנו האלקטרונית המכתב לא נדפס בספרי השו"ת של שני האישים.

נמען המכתב הרה"ק רבי חנניה יום־טוב ליפא דייטש נודע כ'מרא דשמעתתא' בענייני מקוואות - בהם עוסק המכתב - ומכל רחבי ארה"ב הפנו אליו רבנים את שאלותיהם. כפי שניתן להבין מהמכתב, האדמו"ר מהעלמעטץ הרצה בפני גדול הדור הרב שטייף את ספיקותיו בהלכות מקוואות, והרב שטייף משיב לו על כל שאלותיו בפרוטרוט ובהרחבה. בסיום המכתב מכביר הרב שטייף בברכותיו.

מלבד ערכו התורני של המכתב בו מופיעים חידושי שני גדולי הדור שעדיין לא ראו אור, בהלכות מקוואות החמורות. גם סגולתו של המכתב רבה. שהרי כתבי יד קדשם של גדולי ישראל, ובפרט בנושא בו עוסק כתב היד, שימשו בכל הדורות כקמיעות בדוקים ומנוסים. ידוע הסיפור המופלא, אודות קמיע שכתב הגאון רבי עקיבא איגר לחולה נוטה למות והחולה כמובן הבריא. הגרעק"א התנה שלא יפתחו את הקמיע. אך לאחר פטירת הגרעק"א פתחו את הקמיע ולא נמצאו בו שום שמות קבליים אלא את המשפט הבא: "בזכות החידוש שחידשתי בתוס' בסוכה בעניין ענני הכבוד, שיהיה לו רפואה".

לכן גדולה ביותר סגולתו של כתב היד העוסק בהלכות מקוואות וטהרת ישראל, ומופיעות בו ברכותיו של גדול הדור באותו נושא ועוד [בריאות, נחת וזש"ק], כפי שכותב הרב שטייף: "ואסיים מעין הפתיחה בברכת רפואה שלמה לכ' כ"ג ולכל הנלווים אליו... ויגדלם עם ב"ל לבני תורה, לחופה, ולמעשים טובים, בנחת ובנקל ומתוך הרחבת דעת הקדושה בטהרה וכעתירת ידידו בלונ"ח, יונתן שטייף".

[2] עמ', 27 ס"מ.

מצב טוב. סימני קיפול. כתמי זמן. קרעים זעירים בשולים, מחוזקים בנייר דבק.

--------------------------------------------------

הגאון הקדוש רבי יונתן שטייף [תרל"ז - תשי"ח], דיין בבודפשט ומגדולי הפוסקים בארצות הברית. תלמידו של בעל ה'שבט סופר' (בנו של ה'כתב סופר' ונכדו של ה'חת"ם סופר'). בשנת תרע"ב התמנה לדיין באונגוואר. לאחר מכן בשנת תרפ"ג עבר לבודפשט שם כיהן כראש בית דין. בזמן מלחמת העולם השנייה ניצל באמצעות 'רכבת קסטנר'. לאחר המלחמה היגר לארצות הברית, שם כיהן כר"מ בישיבת נייטרא (של הרב מיכאל דב בר ויסמנדל), ולאחר מכן כיהן כאב"ד עדת יראים-וינה. כן היה סגן נשיא ארגון התאחדות הרבנים. חיבר ספרים רבים ביניהם: 'חדשים גם ישנים' על הש"ס, חומש 'לימודי ה'', 'מצוות השם' ושני ספרים על שבע מצוות בני נח. לאחר פטירתו נדפס ממנו 'שו"ת מהר"י שטייף'. הרב משה פיינשטיין העריצו מאוד ואף אמר עליו שהוא "גדול הדור".

הגאון הצדיק רבי חנניה יום טוב ליפא דייטש [כונה גם חי"ל דייטש; תרס"ח - תשנ"א],  האדמו"ר ואב"ד העלמעץ. מומחה ופוסק נודע למקוואות, מחבר ספרֵי 'טהרת יום טוב'. בגיל צעיר נסמך לרבנות על ידי רבי דוד דב בעריש מייזליש רבה של אוהעל, רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר רבה של מאד, ורבי שאול בראך אב"ד נייטרא. בשנת תרצ"ג נשא את בתו של רבי יוסף אבלעס אב"ד שלה שבסלובקיה, בשנת תרצ"ז מונה לדומ"ץ בדובשינה. בשנת תש"ה התקבל לרבה של קיראלי־העלמעץ (הו'). בשנת תש"ט היגר לארצות הברית ובהוראת רבי יואל טייטלבוים התיישב בקליבלנד, בשנת תשכ"ב עבר לוויליאמסבורג ונעשה חבר בוועד הפועל הארצי של התאחדות הרבנים. חיבר סדרת ספרים בשם טהרת יום טוב הכוללת ארבעים כרכים.