מכתב בכתב ידו של חוזה המדינה בנימין זאב הרצל. וינה, 1901

מכתב בכתב ידו של חוזה המדינה בנימין זאב הרצל. וינה, 1901
מכתב בכתב ידו ובחתימתו של חוזה המדינה היהודית, בנימין זאב (תאודור) הרצל, על גבי נייר רשמי של עיתונו Neue Freie Presse. המכתב נשלח מהעיירה Altaussee שבאוסטריה, בה שהה ככל הנראה למנוחה בחדשי הקיץ. במכתבו כותב הרצל בין היתר כי מפני שהוא מתעתד להשאר בעיירה עוד זמן מה, הוא מעביר את תלונתו לווינה. אלטאאוזה, 1901.שנת 1901 השנה בה נכתב המכתב שלפנינו הייתה מן השנים החשובות והעמוסות בחייו של הרצל. בתחילתה של השנה הוא נפגש עם סולטן האימפריה העות'מאנית ופירט בפניו את תוכניתו המהפכנית והסודית: היהודים יקנו את אגרות החוב של האימפריה העות'מאנית בכל הבורסות של אירופה, ובכך יצילו את טורקיה מפשיטת רגל. והסולטאן יגמול להם בכך שהאימפריה תפתח את שעריה בפני היהודים שיצאו מהארצות בהן רודפים אותם. באותה השנה כתב הרצל ביומנו: "כאשר תקום פעם מדינת היהודים, יראה הכול זעיר ומובן מעצמו. אך אולי ימצא היסטוריון ישר, שבכל זאת היה זה דבר מה, כאשר עיתונאי יהודי מחוסר-אמצעים, ובמצב השפלות העמוק ביותר של עם ישראל, בימי האנטישמיות המזוהמה ביותר, הפך סמרטוט לדגל ואספסוף ירוד לעם, המגן על הדגל הזה בקומה זקופה." ב-5 ביוני באותה השנה, בעת שטייל ביער בולון, סבל הרצל משבץ-לב ואיבד את הכרתו למספר רגעים. ייתכן כי זו הסיבה לשהותו בעיירת הנופש אלטאאוזה. ב-8 בנובמבר 1901, כחודשיים לאחר המכתב הנוכחי, כתב אל וולפסון: "שוב ושוב תוקפת אותי נבואת-לב שימי ספורים". התמונה המפורסמת שלו בעודו משקיף ממרפסת מלון שלושת המלכים בבזל שבשווייץ, בעת הקונגרס הציוני החמישי, צולמה אף היא בשנה זו. [1] נייר בלאנק רשמי. 14X22 ס"מ. מצב טוב מאד, סימני קיפול.