מרכז שטנר 3 קומה א' גבעת שאול ירושלים, ישראל
רבי יחיאל מיכל טוקצ'ינסקי נולד במינסק בשנת תרל"ב. בהיותו בן עשר עלה ארצה, והתיישב בירושלים בביתו של זקינו הגה"צ ר' משה פיזיצ'ר. התחנך בת"ת וישיבת 'עץ חיים'. בשנת תר"ן נשאה לאשה את בתו של ר' בנימין בייניש ב"ר שמואל סלאנט, רבה של העיר, ממנו לא זז עד סוף ימיו.
עם פטירת חותנו בשנת תר"ס הצטרף להנהלת ישיבת 'עץ חיים', ובשנים הראשונות כיהן גם כמגיד-שיעור בישיבה. מאז ועד יומו האחרון, הקדיש את כל מרצו לטובת הישיבה בפרט ולטובת העיר בכלל. הוא יזם את 'יציאת' הישיבה לעיר החדשה ['מחנה יהודה'] ופתיחת סניפים שונים בעיר של 'חדרים', כפי שמתואר רבות בארכיון שלו. נוסף לכך השתתף רבות בייסוד השכונות שמחוץ לחומה, וגם על כך ישנו תיעוד רב בארכיון. אחד מהחידושים בארכיון שהיה מעורב ראשו ורובו בייסוד העדה האשכנזי ביפו משנות תרנ"ה ואילך, בפרט בייסוד השכונות נוה צדק ונוה שלום: הן בפן הגשמי והתכני ובפרט בצד הרוחני: שליחת רבנים ואנשי רוח והנהגה.
בחזור לישיבה בירושלים: יזם כמה יוזמות חדשות לשפר ולייעל את רמת הלימודים: הצליח להשפיע על הגביר ר' זליג פרסיץ ממוסקבה לתרום בכל שנה 500 רובל למתן-פרסים לתלמידים מצטיינים, אח"כ הגיע לידי הסכם עם הגביר ר' רפאל שלמה גוץ בעת ביקורו בירושלים שיקדיש קרן-קיימת' לטובת מצטייני הישיבות בירושלים.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, ועמה נחתו על העיר צרות צרורות, הקדיש את רוב מרצו לטובת בני-הישיבה, ועל כך נותרו תעודות מרתקות בארכיונו. השתתף בייסוד 'איחוד כל בתי הת"ת והישיבות' להצלת קיומם; סייע רבות להרב יהונתן בנימין הורביץ ואחרים בייסוד 'בתי תבשיל', והתרים סכומים עצומים לעזרת המלמדים . יחד עם הרבנים: ר' זרח ברוורמן ור' נחום רגזניצקי יסדו 'ישיבת בחורים' לבחירי כל הישיבות, חילקו בניהם את הרצאת השיעורים וסיפקו להם שתי ארוחות ליום.
מיד אחרי הכיבוש הבריטי, בחורף תרע"ח, השתתף בייסוד 'ועד הרבנים המאוחד' והיה חבר פעיל בו, וכשבא 'ועד הצירים' הוזמן אל ד"ר חיים וייצמן יחד עם יתר חברי ועד הרבנים כדי לברר את השאלה: כיצד לאחד את כל העדה היהודית תחת הדגל הציוני. בישיבה מתוחה זו היה הדובר בשם הרבנים והביע את דרישתם בתור תנאי לשיתוף היהדות החרדית: או שההסתדרות הציונית תשאיר את הטיפול בחינוך לגורמים ציבוריים אחרים, שינהלוהו לפי השקפתם, וכך יובטח החופש לקיום חינוך תורני מכובד.. כן השתתף באסיפות המוקדמות לייסוד 'הוועד הלאומי' ואף באספה המכוננת הגדולה, כאחד מ-17 נבחרי היהדות החרדית בשליחות כל הרבנים! אלא שלא נמצאה שפה-משותפת בין שני האגפים, ואיחוד כל היהודים לא יצא לפועל; ועל פרשייה מרתקת זו נמצא חומר רב בארכיון.
יבולו הרוחני: עוד מנעוריו פרסם מאמרים רבים בעיתונות שבארץ ובחו"ל בעניינים תורניים, יישוביים וציבוריים, וכמעט בעל כת"ע התורניים. כן היה מגדולי המומחים למנהגי ארץ-ישראל, ודלה והשקה רבות מרבני וזקני העיר, ובעקבות זאת יזם פרסום 'לוח-ירושלים' שנתי, את הוצאתו החל משנת תרס"ה, לוח שניתן לומר שהוא גולת כותרתו. מאותה שנה ואילך, החל לפרסם חיבורים נחוצים ושימושיים: טהרת ישראל, הלכות שביעית, תקופת החמה, בין השמשות, עם טבלאות רבות לזמני היום, ספר היומם לשאלת קו-התאריך. כן היה מעורב בשאלת קביעת יום הפורים בשכונות החדשות שהחלו להיבנות מחוץ לחומה, ופעל רבות בבירור ההלכתי לשאלה מסובכת זו. ואחרונים חביבים ספריו המונומנטלי: 'גשר החיים' על הלכות אבילות ו'עיר הקודש והמקדש'. נפטר בחודש ניסן תשט"ו.
על כל אלה ועוד, קיבל עשרות מכתבי-תורה מחכמי ורבני הדור, שרובם ספונים בארכיונו העשיר שחלקו מוצג לפניכם בקטלוג זה.
המכירה הסתיימה
|
פריט 1:
אוסף טיקוצ'ינסקי: מכתב מעניין מאת האדמו"ר בעל ה'אמרי אמת' מגור, תרפ"א [1921]
עוד...
|
|
|
נמכר ב: $1,400 (₪4,760)
₪4,760
מחיר פתיחה:
$
1,000
הערכה :
$3,000 - $4,000
עמלת בית המכירות: 22%
מע"מ: 17%
על העמלה בלבד
|
אוסף טיקוצ'ינסקי: מכתב מעניין מאת האדמו"ר בעל ה'אמרי אמת' מגור, תרפ"א [1921]
מכתב מעניין [כ-57 מילים], כולו בכתב יד קדשו ובחתימתו של האדמו"ר מגור, רבי אברהם מרדכי אלטר בעל ה'אמרי אמת'. אל הגאון רבי יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי ראש ישיבת עץ חיים בירושלים.
במכתבו שלפנינו, ניכרת ענוותנותו המבהילה של ה'אמרי אמת'. למרות היותו בשיא פארו, גדול האדמו"רים בדורו ומנהיג היהדות החרדית העולמית שבסיסה בפולין המעטירה של טרום החורבן, 'ראש גולת אריאל'. הוא מתנצל במכתבו, חזור והתנצל, בכל מיני לשונות של חרטה, כלפי ראש ישיבה בירושלים, כאילו היה אחרון תלמידיו.
הרבי מתנצל על כך שלא הזכיר את ישיבתו של אותו ראש ישיבה (מהמכתב אין ניתן לדעת היכן הוא לא הזכירה). וכה כותב הרבי: "והנני... מצטער"; "שגיאות מי יבין"; "אני מודיע שיתקנו הדבר". ולא נחה דעתו של הרבי עד כי הוא נותן הרשאה לאותו ראש ישיבה, הגרי"מ טיקוצ'ינסקי, לפעול בשמו "אם ביכולת לתקן הנני מרשהו לעשות כן". והרבי מסיים בברכה: "דו"ש [-דורש שלומו] וטובו, אברהם מרדכי אלתר".
אכן, לפנינו דוגמה מוחשית לתכונה היחידה אותה מאפיינת ודורשת התורה ממלך ישראל - "לבלתי רום לבבו מאחיו".
האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלטר [תרכ"ו-תש"ח], האדמו"ר השלישי בשושלת גור, וממנהיגי היהדות החרדית. הוא מכונה על שם ספרו בעל ה'אמרי אמת'. רבי אברהם מרדכי היה בנו בכורו של ה'שפת אמת', ובימיו הגיעה חסידות גור לשיא התפשטותה והייתה לחסידות הגדולה בעולם, ישנם המעריכים את מספר חסידיו לפני השואה ביותר ממאה אלף. האדמו"ר היה ממייסדי אגודת ישראל ועמד בראש מועצת גדולי התורה. השפעתו הייתה רחבה מאוד, אף מעבר לקהל חסידיו הענק. בשנות השואה נהרגו רוב חסידיו וצאצאיו, אך האדמו"ר ניצל ועלה לירושלים, שם כונן מחדש את חסידות גור. שלושת בניו שניצלו מהשואה כיהנו בזה אחר זה כאדמו"רים: ה'בית ישראל', ה'לב שמחה' וה'פני מנחם'.
מן המקום לציין כי בדרך כלל מכתבי ה'אמרי אמת' קצרים, ונכתבו על פיסות נייר זעירות. לעומתם, המכתב שלפנינו נכתב באריכות [כ-57 מילים].
[1] דף נייר משובץ, כ 11X13 ס"מ. נתון במעטפה המקורית ועליה הכיתוב: "מהאדמו"ר מגור שיחי' ".
מצב טוב. סימני קיפול. כתמי זמן. קרעים זעירים בשולים ללא פגיעת טקסט או חיסרון.
הערה שהתקבלה מאת החוקר התורני הרב יחיאל גולדהבר, אודות הרקע לכתיבת המכתב שלפנינו: בשנת תרפ"א ביקר ה'אמרי אמת' בארץ ישראל בכדי לעמוד מקרוב אחר מצב הדת בארץ וההיתכנות בה לחיים תורניים. האמרי אמת ביקר במוסדות החינוך בארץ והתרשם מהם לטובה. בחזרתו לפולין פרסם את התרשמותו במכתב ארוך לחסידיו (המכתב פורסם בהמשכים בכתב העת 'דער יודישע ווארט'). ככל הנראה לרב טיקוצ'ינסקי היו טענות על כך שהאמרי אמת כלל את ישיבת עץ חיים ביחד עם שאר הישיבות, ולא הזכיר במפורש את שמה, בהיותה הישיבה הוותיקה ביותר. וסביב אותו המכתב נסוב המכתב שלפנינו.
תפריט נגישות
